אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> מזונות קטינים מהעיזבון: היקף הזכות ומגבלותיה

מזונות קטינים מהעיזבון: היקף הזכות ומגבלותיה

מאת: עו״ד נאוה סרף הרשקוביץ | תאריך פרסום : 13/11/2019 12:52:00 | גרסת הדפסה
עו"ד נאוה סרף-הרשקוביץ

חוק הירושה קובע שלאחר פטירתו של אדם זכאים ילדיו הקטינים למזונות מהעיזבון. הזכות קיימת גם אם ההורה הותיר צוואה סותרת והיקפה נקבע בהתאם ל״מבחן נזקקות״.

יעל פנתה לבית המשפט לענייני משפחה והגישה תביעה למזונות עבור שני ילדיה הקטינים. היא סיפרה שאביהם עזב את הבית ואינו משתתף בהוצאות גידולם.בית המשפט פסק לקטינים מזונות זמניים וחייב את האב בתשלום מחצית מהוצאות החינוך והרפואה.זמן קצר לאחר מכן נפטר האב כתוצאה מהתקף לב. האם יעל תאלץ לגדל את הקטינים לבד, רק ממקורותיה הכספיים? האם התביעה תימחק?מקרה דומה הגיע למשרדי לאחרונה.

התשובה שלילית. המחוקק הישראלי קבע בסעיף 56 לחוק הירושה כי לאחר מות אדם זכאים בן זוגו, ילדיו או הוריו של המנוח למזונות מן העיזבון.מה כוללת הזכות כשמדובר בילדים קטינים?

הכלל: עד גיל 18

כאשר שני ההורים בחיים, מקור הזכות למזונות ילדיהם הקטינים נובע מהדין האישי (הדתי) שחל עליהם. לעומת זאת, אם אחד ההורים נפטר מקור הזכות נובע מחוק הירושה. בהתאם, תביעת קטינים מהעיזבון תוגש לבית המשפט לענייני משפחה ויש לעשות כן לפני חלוקת העיזבון. ואולם, אם כל הצדדים מסכימים יכול גם בית דין דתי לדון במזונות מהעיזבון על פי הדין האישי.

ככלל, זכאות קטינים למזונות מהעיזבון היא עד גיל 18. ואולם, ילד נכה או חולה זכאי למזונות למשך כל תקופת מחלתו. כמו כן, במקרים מיוחדים ואם הנסיבות מצדיקות זאת, בית המשפט רשאי לפסוק מזונות מהעיזבון גם לילד בגיר (עד גיל 23). יודגש שגם קטין שנולד אחרי מות הורהו זכאי למזונות מהעיזבון והזכות קיימת גם ביחד לילדים מאומצים וילדים שנולדו מחוץ לנישואין.

מבחן הנזקקות

על מנת לקבוע לאיזה סכום זכאים הקטינים, אם בכלל, מפעיל בית המשפט את ״מבחן הנזקקות״. במסגרת זו בודקים מהם הצרכים הבסיסיים של הילד ומקורות הפרנסה האחרים שעומדים לרשותו.

כשמדובר במזונות מהעיזבון, בית המשפט בוחן פרמטרים אחרים מאלה שנבחנים בתביעת מזונות רגילה. כך, בין היתר, בית המשפט יבחן מהם זכויות הקטינים בעיזבון עצמו (מכוח צוואה או דיני הירושה), מה הייתה רמת החיים של המוריש ושל הקטינים ערב מותו מבחינת מזון, דיור, חינוך חוגים וכד׳ ומהו הרכוש שעומד לרשותם ללא קשר לעיזבון. 

בית המשפט יבחן במקביל מהם נכסי העיזבון לרבות נכסי מקרקעין, פנסיה, ביטוח חיים ובהתאם לכלל הפרמטרים יפסוק האם על העיזבון לשאת בתשלום מזונות הקטינים. הפרשנות למבחן הנזקקות היא פרשנות מצמצמת אך לא מקפחת.

אם שווי העיזבון נמוך מהיקף זכותם של הקטינים למזונות, בית המשפט יכול להתחשב בכספים שנתן המוריש טרם מותו לקטינים (למשל מימון בת מצווה יקרה, מתנות יקרות וחריגות). לצורך כך לא יילקחו בחשבון מתנות וכספים שאב נותן לילדיו כדבר שבשגרה.

ואם קיימת צוואה?

במקרה בו ההורה שנפטר הותיר אחריו צוואה והקטינים הם המוטבים על פיה, בית המשפט יבחן מהם הזכויות והנכסים שהקטינים יקבלו על פי הצוואה. אם היקף הכספים והזכויות יספיק  לכיסוי צרכיהם הבסיסיים, לדוגמא נכס מקרקעין שמניב שכר דירה חודשי חודשי מכובד, הרי שלא יפסקו גם מזונות העיזבון.

אך אם ההורה שנפטר הותיר אחריו צוואה שמנשלת את ילדיו הקטינים, בית המשפט יבטיח את תשלום המזונות עד שיגיעו לגיל 18 ואף מעבר לגיל זה, בנסיבות העניין.

בהקשר זה יצוין כי החוק קובע במפורש שסעיף בצוואה המגביל זכותו של זכאי למזונות מהעיזבון – בטל. כלומר, הזכות למזונות אינה תלויה ברצון המצווה או המוריש ומדובר בחריג לכלל בדיני הירושה שקובע כי יש לכבד את רצון המת.

כך, יכול להיות מצב בו אדם לא היה בקשר עם ילדיו ולא חויב במזונותיהם במהלך חייו (אם מפאת סירובם להיות עמו בקשר או מסיבה אחרת) אך אחרי מותו יזכו הילדים במזונות מעיזבונו.

אירועים מיוחדים

חוק הירושה קובע שניתן לחייב עיזבון הורה לשלם עבור ילדו בגין ״אירועים מיוחדים״. כך לדוגמא הפסיקה קבעה שעיזבון יישא בהוצאות בר המצווה של הילד ואף בלימודי תואר ראשון.

בית המשפט גם יכול להבטיח את תשלום המזונות בסכום חד פעמי, דבר שלא נעשה ביחס למזונות קטינים כשההורה בחיים. לדוגמא, אם המנוח הותיר אחריו דירה ובצוואתו הוריש אותה לצד שלישי (שאינו הילד), בית המשפט יכול להורות על מכירת הדירה כדי להבטיח את המזונות לקטין. מהתמורה שתתקבל מהמכירה יקבל הקטין סכום חד פעמי שיבטיח את מזונותיו עד הגיעו לבגרות.

לסיכום, ילדים שזכאים למזונות לא מאבדים את הזכות עם מות ההורה. החוק מקנה להם הגנה סוציאלית שלא ניתן להתנות עליה והזכות קיימת גם אם הם נושלו בצוואה. בכך מביאה מערכת המשפט לידי ביטוי את חשיבות הזכות למזונות כאחת החובות הבסיסיות של הורה כלפי ילדו.

* עו״ד נאוה סרף-הרשקוביץ עוסקת בדיני משפחה 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ