היורשת של אמילי שינדלר, אלמנתו של אוסקר שינדלר, דרשה לקבל מזוודה ומסמכים יקרי ערך, שלטענתה הוברחו לישראל שלא כחוק ומוחזקים ב"יד ושם". באחרונה בית המשפט קבע כי צו הירושה שהציגה אינו קביל בישראל.
שינדלר ואשתו הוכרו כחסידי אומות עולם לאחר שהצילו יותר מ-1,200 יהודים מזוועות השואה. זמן מה לאחר המלחמה, היגרו בני הזוג לארגנטינה אך לימים נפרדו. בעוד אוסקר חזר לגרמניה, נשארה אמילי בארגנטינה, שם התיידדה עם פרופסור מרתה אריקה רוזנברג, שעם מותה של שינדלר בשנת 2001, ירשה את רכושה.
לפני 3 שנים הגישה רוזנברג תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לקבל מ"יד ושם" מזוודה ומסמכים השייכים לאוסקר שינדלר, ולדבריה "הוברחו" בדרך לא חוקית לישראל בשנת 1999. בתביעתה הסתמכה רוזנברג על צו ירושה גרמני שהכיר בה כיורשת היחידה של אלמנתו וביקשה להכיר בו כ"פסק דין זר" שאפשר לאכוף בישראל.
הרשות המנהלת את "יד ושם" ביקשה לדחות את הבקשה בטענה כי מבחינה משפטית לא ניתן לראות בצו הירושה כ"פסק חוץ". כלומר, טענתה היא כי צו הירושה אינו ניתן לאכיפה בישראל ולמעשה הוא מהווה בסך הכל מסמך שניתן על ידי פקיד.
לייעוץ בתחום:
עורך דין משפחה
בנוגע לרכוש עצמו, נטען כי הדרך שבה הגיעה לישראל כלל אינה רלוונטית, ולפני הכל על רוזנברג להוכיח שאמילי שינדלר הייתה היורשת היחידה של אוסקר, בהתחשב בכך שהם נפרדו ונולדו לו ילדים מחוץ לנישואין.
בתגובה, טענה רוזנברג כי הילדים הנטענים נולדו בשנות ה-40 המוקדמות, עוד לפני שהדין הגרמני הכיר בזכויות הירושה של ילדים מחוץ לנישואין, מה גם שלא ברור האם הם עודם בחיים ומעוניינים להשתתף בהליך זה.
במענה לטענה זו, השיבה הרשות כי התעלמות מזכותם של הילדים מנוגדת לשיטת המשפט הישראלית.
גם לילדים יש זכויות
השופט דניאל טפרברג הסכים עם הרשות בהקשר זה וקבע כי בישראל של היום לא ניתן להתעלם מזכויותיהם של ילדים שנולדו מחוץ לנישואין רק משום שהעיתוי בו נולדו פעל לרעתם בזמנו.
לגופו של עניין השופט קבע כי התובעת לא הוכיחה שאמילי שינדלר הייתה בעלת המזוודה והמסמכים, כך שהמחלוקת המהותית לגבי הבעלות על הרכוש אינה פתורה.
השופט הוסיף עוד, כי גם אם היה מוכן להניח שהתובעת זכאית לרשת את הרכוש, היא לא הצליחה להוכיח שצו הירושה עונה על התנאים של "פסק חוץ" בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ, ומשכך לא ניתן ליישם את האמור בו.
לקביעות אלה מצטרפת לדברי השופט גם הבעייתיות מול ילדיו של שינדלר מחוץ לנישואין – שגם הם זכאים לטעון לזכאות בירושת אביהם המנוח.
על כן, השופט קבע כי כתנאי להמשך בירור הבעלות ברכושו של שינדלר, על התובעת להוציא צו ירושה ישראלי שיפורסם בציבור, במטרה לאפשר לילדים לטעון את טענותיהם ולקבוע את זהות היורשים. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד נאור יאיר ממן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דוד נ' שומרון
* עורכת דין אלה שיינפלד עוסקת בדיני משפחה וירושה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין