אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> מוניטין של משרד עורכי דין

מוניטין של משרד עורכי דין

מאת: ד"ר שרה פרזנטי, עו"ד | תאריך פרסום : 06/07/2005 12:00:00 | גרסת הדפסה

מהו מוניטין?

המונח העברי "מוניטין" כולל בתוכו שני מונחים שונים, "reputation" ו- "goodwill". הראשון – משמעו, שם טוב (בדרך כלל, אולם לא בהכרח) כבוד, הערכה וכיו"ב, (שיקרא להלן: "מוניטין אישי"). השני – משמעו טכני יותר והוא משמש להצגת הערך החשבונאי-ממוני של עסק או פרויקט ומבחינה חשבונאית פשוטה, הצגת עודף עלות הרכישה של השקעה מעל שוויה המאזני או ערך אחר שנקבע כמדד, (שיקרא להלן "מוניטין מסחרי"). עודף ערך זה הוא בדרך כלל וירטואלי.

כאשר באים לבדוק את המוניטין של משרד עורכי דין, ההתייחסות היא לשני המושגים בהקשרים שונים. את הלקוח שבא למשרד עורכי דין לקבלת שירות מעניין רק המוניטין האישי. לעומת זאת כאשר משרד עורכי הדין מקבל שותף חדש או נפרד משותף קיים, עיקר ההתייחסות היא למוניטין המסחרי, דהיינו הנדוניה של לקוחות שהוא מביא עמו או שיישארו במשרד לאחר לכתו, מתוך הנחה (לעיתים מוטעית), שניתן לכמת את חלקי השותפים במוניטין במספרים חשבונאיים.

מוניטין אישי

היום אין כמעט ספק שמוניטין אישי הוא נכס. הדיון בקנייניות של ה"מוניטין" של עסקים מסחריים עלה בעבר בשורה ארוכה של פסקי דין בהקשר של עוולת גניבת עין על-פי סעיף 59 לפקודת הנזיקין, בנושא של התעשרות שלא כדין ובהמשך בעילה על-פי סעיף 1 לחוק העוולות המסחריות תשמ"ט 1999.

מוניטין מסחרי

הדרך הנכונה והמצויה בעסקים מסחריים לבניית המוניטין המסחרי היא באמצעות בחירת סימן מסחר מוצלח ופרסומו המאסיבי. אין ספק שמתן שירות טוב או קיום מוצר מוצלח עוזרים לא מעט בבנייתו, אולם קיימים לא מעט עסקים מסחריים שעל השירות הבינוני או המוצר הכושל, שיוצרים מוניטין שלילי במובנו הראשון "reputation")), מחפה המוניטין המסחרי, שכאמור, נבנה בעזרת הפרסום המאסיבי. בשורה התחתונה, כאשר עסק זה נמכר ולו הפסדים גדולים, הנכס היחיד בעל הערך הכלכלי הוא סימן המסחר, קרי המוניטין המסחרי.

בחירת שם למשרד עו"ד

כאשר עסקינן במשרדי עורכי דין, הנטייה הטבעית היא, לבחור למשרד עורכי הדין שם, שכולל את שותפי המשרד. בעבר הלא רחוק, משרדי עורכי דין, שהתחילו כמשרד של איש אחד פיתחו מוניטין אישי ובהמשך, כשהמשרד גדל וצמח הוסיפו לשמו עורכי דין נוספים ובכך, ללא כוונה, דיללו את המוניטין האישי של עורך הדין הוותיק ולא תמיד הצליחו ליצור מוניטין אישי לשם החדש.

מוניטין אישי לא ניתן להעברה

לדעתי, אחת הבעיות במשרדי עורכי דין היא, שמוניטין אישי, למרות היותו נכס קנייני, לא ניתן להעברה. אין הוא נכס עסקי במובן הטהור של המילה, שניתן להעבירו ולמשכנו ככל נכס עסקי אחר. מוניטין זה הוא אישי של אדם והולך עמו. כאשר לעורך דין מוניטין אישי והוא עוזב את המשרד או הולך לעולמו, הולך עמו גם המוניטין האישי כיוון שהוא חלק מאישיותו.

מוניטין אישי בהקשר של דיני המעמד האישי

הנושא של מתן תווית ערך למוניטין האישי נדון בהקשר של דיני המעמד האישי כאשר בהליכי גירושין בן הזוג מבקש חלק במוניטין האישי של בן זוגו. בעניין גוזנר נ' גוזנר[1] תבעה האישה מחצית הזכויות בנכסי הבעל, בכלל זה מחצית הזכויות במוניטין של מרפאת שיניים בחיפה. הבעל מצידו התנה את ההכרה במחצית מזכויות המוניטין של המרפאה בהכרה דומה של מחצית מזכויות המוניטין של האישה במרפאת פסיכותרפיה. האישה טענה, שמגיעות לה זכויות במוניטין האישי של בעלה בהיותו רופא שיניים מבוסס, שנוטל עמו את המוניטין שלו לכל מקום ומוניטין זה נבנה בתקופת החיים המשותפים. בית המשפט לא קיבל טענה זו וקבע[2], שאם מדובר בבית עסק, אזי לצורך שומת שוויו אין מתחשבים רק בשווי הזכויות במקרקעין ובמטלטלין אלא גם בשוויו כעסק פעיל, כולל הלקוחות הרגילים לפקוד אותו. אולם, בית המשפט סירב לשום את כושר השתכרותו של הבעל כרופא שיניים ולהפריד את יסוד המוניטין, שמבדיל בינו לבין רופאי שיניים אחרים. לדעת בית המשפט, המשמעות של שימת תווית מחיר למוניטין הכרוך בכישוריו המקצועיים של אדם, משמעה, שביום הפירוד הייתה האישה זכאית למחצית אותו שווי. בעוד שהזכאות למחצית שווים של נכסים היא, שבמועד הפירוד ניתן לממשם ולהתחלק בתמורה, דבר שלא ניתן לעשותו לגבי המוניטין האישי של הבעל. הדרישה לחלוקה של המוניטין האישי מביאה לאבסורד שלפיו, על בעל המוניטין להעמיד עצמו וכישוריו למכירה למרבה במחיר ולהשתעבד לו, על מנת לשלם מחצית מהתמורה לאישה.

הסוגיה של פירוק שותפות של עורכי דין אינה שונה במהותה מגירושין של בני זוג. אם ננטרל את החלק הרגשי (למרות שגם הוא משמעותי מאוד בפירוק שותפות), הבסיס הכלכלי לחלוקה הוא תרומת המוניטין האישי של השותפים.

הגישה בארה"ב למוניטין אישי כנכס בר חלוקה

פרופ' רוזן-צבי בספרו[3] מתייחס לשאלה, מה חלקו של בן הזוג, שאינו פעיל עסקית, במאמץ המשותף שהוליד את המוניטין ושגרם לפיתוחו ולהשבחתו. לגישתו, המוניטין נרכש באמצעות מאמץ, זמן עבודה, השקעה כספית, כישורים וקשרים וכיוון שרוב פריטים אלו נמנים עם נכסי השיתוף, המוניטין העסקי חייב להימנות עם נכסי השיתוף. פרופ' רוזן-צבי מוצא סימוכין לגישתו בגישה הנקוטה בארה"ב לפיה, רואים במוניטין נכס בר חלוקה או בר איזון כולל לגבי מוניטין אישי ולא רק עסקי. שם ברוב המדינות לא הפרידו בתי המשפט בין מוניטין עסקי למוניטין אישי והכירו במוניטין של משרד עורכי דין או של פרקטיקה רפואית כנכס בר חלוקה. אף באותם מקרים, שבהם ביהמ"ש לא קבל את העמדה שלפיה רשיון מקצועי או כושר השתכרות נחשבים כנכס בר חלוקה או בר איזון, הוצא המוניטין העסקי מן הכלל ונחשב כנכס בר חלוקה או בר איזון.

הגישה בארץ

בארץ, לעומת זאת, לא קיבלו בתי המשפט את הגישה האמריקנית. הגישה בארץ היא, שגם אם מוניטין עסקי שאינו קשור לאדם עצמו יכול להיחשב כנכס בר-שיתוף או בר-איזון, אין המשפט הישראלי מקבל את גישת שיוך המוניטין האישי, שכולל גם את כושר ההשתכרות, לחלק מנכסי בני הזוג לחלוקה בעת פירוד ונכס זה לא סווג כנכס בעל ערך כלכלי נפרד.

מוניטין של שותף במשרד עו"ד

אם נעבור חזרה למשרד עורכי דין, מדידת ערך המוניטין של שותף יוצא או נכנס יכול להימדד רק במדד המוניטין המסחרי היינו, ערך תרומתו הכלכלית בפועל לשותפות. את המוניטין האישי הוא ייקח או יביא עמו והתרומה שתצמח ממנו לשותפות תהיה רק כל עוד הוא חלק ממנה.

כיצד בכל זאת (אם בכלל) ניתן להתגבר על ההשפעה של תחלופת שותפים על המוניטין המסחרי של המשרד ?

לדעתי אחת הדרכים הנכונות לבנות משרד עורכי דין בעידן המיזוגים והפירוקים העובר עלינו היא, למתן את האגו של עורכי הדין ובמקום לבנות את שם המשרד על שמות השותפים (והמריבות לגבי סדר הופעתם...), לבחור למשרד שם ניטראלי, שאינו בנוי משמות השותפים, לפרסם בגדר המותר את המשרד ואת עורכי הדין ולבנות מוניטין אישי ומסחרי לשם הניטראלי שלא יושפע מחילופי דורות במשרד או מיציאת שותפים חשובים. והעיקר, לתת שירות טוב ואמין.


פסק הדין שאוזכר במאמר:

ע"א 3394/97 , גוזנר תמר נגד גוזנר נתן


* מחברת המאמר הינה בעלת משרד "עו"ד ד"ר פרזנטי ושות'", המשמש כמחלקת קניין רוחני במשרד בלטר-גוט-אלוני, מרצה, חברה במספר ועדות ממשלתיות שעוסקות בחקיקה בענייני קניין רוחני ומחברת הספר "דיני זכויות יוצרים" ומגוון מאמרים בארץ ובחו"ל.

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


[1] ת.א. (ת"א) 257/90, פ"מ תשנ"ז (2) 399.

[2] קביעה זו אושרה גם בבית המשפט העליון ע"א 3394/97 , תקדין עליון 98(3) 682.

[3] "דיני משפחה בישראל בין קודש לחול", שם עמ' 485.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ