הקונים גילו שרצפת הקומה העליונה עשויה מעץ ולא מבטון. תביעה שהגישו נגד המוכרים התקבלה ונפסק לטובתם פיצוי של 200,000 שקל. לאחרונה נדחה ערעור שהגישו המוכרים
השופט הילית סילש דחתה לאחרונה ערעור שהגישו מוכרי נכס שחויבו לפצות קונים על ירידת ערך ותיקוני אקוסטיקה. מדובר בקוטג׳ בן 6 חדרים באריאל. לאחר הרכישה התברר לקונים שרצפת הקומה העליונה אינה עשויה מבטון אלא מעץ וחומרים קלים. בית משפט השלום קבע שהיה על המוכרים לגלות להם עניין זה ופסק לטובתם 200,000 שקל. השופטת סילש לא מצאה עילה להתערבות.
הקונים, שיוצגו על ידי עו״ד ליאב מלמד, סיפרו שב-2011 רכשו מהמוכרים את הדירה. בזמן המשא ומתן המוכרים הציגו בפניהם מצג שווא שלפיו רצפת הקומה העליונה עשוי מבטון. בדיעבד הם גילו כי היא עשויה מעץ וחומרים קלים.
הקונים הדגישו כי הם לא העלו על דעתם שמדובר בתקרת עץ וכי מדובר בדירה שנבנתה באופן שונה מיתר הדירות בפרויקט. הם הוסיפו כי בהיתר הבנייה שמסרו להם המוכרים צוין כי התקרה עשויה בטון מזוין.
המוכרים, שיוצגו על ידי עו״ד יואב קומבליס, טענו כי הנכס נמכר AS IS כפי שכתוב בחוזה, וכי ניתן היה לראות ממה עשויה הרצפה בהתבוננות פשוטה. הם גם הכחישו שנגרם לקונים נזק.
ביוני 2021 השופט אריאל ברגר מבית משפט השלום בפתח תקווה קיבל את גרסת הקונים. הוא קבע שהם הוכיחו כי המוכרים לא מסרו להם מידע בדבר החומר ממנו נבנתה הרצפה אף שהיו מודעים לכך, וכי מדובר בפגם נסתר שהקונים לא היו יכולים לגלות בעצמם. השופט פסק לטובת הקונים פיצוי על ירידת ערך ושיפוץ אקוסטי בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך כולל של כ-200,000 שקל.
המוכרים לא השלימו עם התוצאה והגישו ערעור. הם חזרו על הטענה שלפיה כל אחד יכול לראות מאילו חומרים עשויה רצפת הקומה העליונה. בנוסף לטענתם היה מקום לדחות את התביעה לנוכח הסעיף בהסכם שלפיו הקונים רכשו את הנכס AS-IS. הם הוסיפו כי הקונים היו מודעים לחומרים מהם נבנתה הרצפה וממילא יכולים היו לבצע כל בדיקה אותה ביקשו לבצע בעניין. עוד לדבריהם, לא מדובר ב״פגם״ המצדיק פיצוי.
הקונים טענו כי המוכרים מנסים לבצע מקצה שיפורים תוך העלאת טענות חדשות שנזנחו בהליך בבית המשפט. הם הוסיפו כי טענות המערערים מתייחסות לקביעות עובדתיות של בית המשפט כשלא מתקיימים התנאים להתערבות בממצאים.
גם השמאי לא הבחין
השופטת הלית סילש מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחתה את הערעור. היא הבהירה כי חלק הארי של פסק הדין בערכאה הראשונה עסק במחלוקות עובדתיות בין הצדדים. זאת למשל בעניין נראות החומרים מהם עשויה הרצפה, המצגים והמידע שנמסר לקונים קודם לרכישה ועוד. בנסיבות אלה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב, אלא במקרים חריגים, וזה אינו המקרה.
השופטת הדגישה כי משבית המשפט הכריע שבפני הקונים הוצגו מצגים שונים מאלו המשקפים את מצבה בפועל של הרצפה, וכי לא מדובר בפגם שניתן לצפייה על ידי כל אדם (ואף השמאי מטעם הבנק לא הבחין בו), אין בסיס להתערבות בתוצאה.
גם בהתייחס לסוגיית הנזק לא מצאה השופטת כי נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט.
המערערים חויבו בהוצאות בסך 4,500 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 21088-07-21
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין