מהפכה בעליון: כבר לא צריך לחתום פעמיים על הסכם ממון - פסקדין

פסק דין תקדימי קובע כי הסכם ממון של ידועים בציבור יכול לחול גם לאחר נישואין – בלי אישור חוזר

זוגות רבים החיים כידועים בציבור חותמים על הסכם רכושי. עד לאחרונה, אם החליטו להינשא בהמשך – נדרשו לעבור פעם נוספת את ההליך הבירוקרטי של אישור ההסכם בבית המשפט. פסיקה תקדימית חדשה של בית המשפט העליון קובעת כעת כי אין בכך צורך: הסכם אחד, כל עוד הוא מנוסח באופן מפורש, יכול לחול גם לפני הנישואין וגם לאחריהם. אפשרות זו, על פי דברי בית המשפט, "תמנע הטלת צל על מערכת היחסים בין הצדדים (בשל הצורך לנהל משא ומתן נוסף ערב הנישואין)".

דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם חיים יחד שנים, בונים חיים משותפים, צוברים רכוש, ומחליטים לעשות את הצעד האחראי ולחתום על הסכם רכושי שיסדיר את הכל. בהסכם אתם קובעים במפורש: "ההסדרים יחולו גם אם נחליט להינשא בעתיד". הכל אולי נראה סגור, אלא שעד לא מזמן בתי המשפט ראו זאת אחרת – וחייבו זוגות לעבור את כל ההליך מחדש, רגע לפני החתונה. פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון שם סוף לסרבול הזה.

הסכם אחד לשני מצבים

הדרמה המשפטית החלה כאשר זוג ידועים בציבור ביקש לאשר הסכם ממון, הכולל הוראה מפורשת שלפיה הוא ימשיך לחול גם אם יינשאו בעתיד. למרות הסכמת הצדדים, הערכאות הקודמות קבעו כי מדובר ב"שאלה תיאורטית", וכי חוק יחסי ממון חל רק על זוגות נשואים או כאלה העומדים להינשא בעתיד הקרוב. המשמעות הייתה מתסכלת: גם אם בני הזוג יחליטו להינשא בעוד שנה או שנתיים, יהיה עליהם לשוב לבית המשפט ולאשר את ההסכם מחדש.

השופטת דפנה ברק-ארז, שכתבה את דעת הרוב, לא קיבלה את הגישה הזו. היא קבעה כי בית המשפט יכול לחבוש "שני כובעים" בו-זמנית:  לאשר את ההסכם גם לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה (עבור התקופה כידועים בציבור) וגם לפי חוק יחסי ממון (עבור תקופת הנישואין העתידית).

למה זה כל כך חשוב לכם?

מעבר לחיסכון בזמן ובעלויות, לשופטת ברק-ארז היה נימוק אנושי ומשמעותי אף יותר: מניעת מתחים וסחטנות בין בני זוג. "כאשר בני זוג ידועים בציבור מודעים לדרישה לפיה ההסכם ביניהם 'ייפתח' לרגל הנישואין... עלולה לרחף מעליהם עננת חוסר ודאות", הסבירה. לדבריה, דרישה לאישור חוזר עלולה להוביל לניסיונות מצד אחד מבני הזוג לבצע "מקצה שיפורים" בהוראות ההסכם, ואף ליצור מתחים וסכסוכים מיותרים בתקופת הביניים, שעשויים להימשך שנים.

אחת השאלות המרכזיות שעלו היא מהו פרק הזמן שיכול לחלוף בין אישור ההסכם כאשר בני הזוג הם ידועים בציבור, לבין מועד נישואיהם בפועל. השופטת הבהירה כי החוק אינו קובע פרק זמן מדויק, ולא מודד את התקופה עם "סטופר". לדבריה, המציאות מלמדת כי תכניות לנישואין עשויות להשתנות, להידחות ואף להתבטל, בין היתר בשל אירועים חריגים כגון מגפת הקורונה או מלחמה – לרבות זו המתחוללת בימים אלו מול איראן. בנסיבות אלה, אין הצדקה לכך שהסכם שכבר אושר יאבד מתוקפו רק בשל חלוף הזמן או בשל נסיבות חיצוניות.

דעת המיעוט: "ערבוב לא רצוי"

לא כל השופטים הסכימו. השופט דוד מינץ, בדעת מיעוט, סבר כי יש לשמור על הפרדה ברורה בין מעמדם של ידועים בציבור לבין זה של בני זוג נשואים. לשיטתו, אישור הסכם "על תנאי" לעתיד הרחוק יוצר חוסר ודאות משפטית ועלול לטשטש את הגבולות בין ההסדרים המשפטיים השונים החלים על כל אחד מהמצבים.

בשורה התחתונה, אם אתם ידועים בציבור ומתכננים את העתיד, פסק הדין הזה הוא בשבילכם. מעתה, אם תכתבו בהסכם שלכם בצורה מפורשת שהוא תקף גם למקרה של נישואין – בית המשפט יוכל לאשר אותו פעם אחת ולתמיד, ולהעניק לכם שקט נפשי לכל אורך הדרך.

• עו״ד (ורו״ח) שני נורי עוסקת בדיני משפחה וירושה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.