מנהל חברה, שנשפט על עבירות מס, נפצע בתאונת דרכים לאחר הדיון, וטען כי מדובר בתאונה שאירעה בזמן עבודתו. בתחילה תביעתו התקבלה אך ביטוח לאומי לא ויתר וערער. בית הדין הארצי קיבל קבע כי אין מקום להכיר בתובע כנפגע עבודה עקב מעורבותו בפלילים.
לפני שמונה שנים נפגע האיש – מנהל של חברה להתקנת מעליות – בתאונת דרכים בפתח תקווה. ארבע שנים לאחר מכן הוא ביקש מביטוח לאומי להכיר בתאונה כתאונת עבודה, בטענה שאירעה כשהיה בסידורים בבנק במסגרת עבודתו. אלא שביטוח לאומי דחה את תביעתו מכיוון שלא צירף מסמכים כלשהם התומכים בגרסתו.
נפגעתם בדרך לעבודה?
עורך דין ביטוח לאומי
בשנת 2012 הגיש האיש, כיום בן 50, תביעה נגד המוסד לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, וביקש להכיר בו כנפגע עבודה.
הפעם הוא שינה את גרסתו, וטען כי התאונה אירעה כאשר עשה את דרכו חזרה מדיון פלילי בבית משפט השלום בפתח תקווה, במסגרתו הואשם יחד עם החברה באי הגשת דוחות חודשיים למס הכנסה.
בית הדין ביקר את התנהלותו של התובע, ששינה לפתע גרסאות, והבהיר כי מי שבוחר להיות מעורב במעשי עבריינות, נוטל על עצמו סיכונים מסוגים שונים, ביניהם הסיכון שלא יהיה מבוטח במקרה שייפגע.
עם זאת, בית הדין התחשב במצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה החברה, בכך שהתובע פעל להסדרת חלק לא מבוטל מחובותיה, וכן בכך שלמרות הרשעתו במעשים לא קיבל עונש מאסר בפועל. בית הדין החליט שלא יהיה מוצדק להפריד בין ההליך הפלילי שנגע לענייני עבודה, לבין עבודתו, ולכן תביעתו התקבלה.
אלא שביטוח לאומי סירב להשלים עם התוצאה התמוהה והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, בו נטען שמי שמעורב בפלילים אינו יכול לקבל מעמד של נפגע עבודה. בנוסף, נטען כי תאונת הדרכים לא ארעה תוך כדי עבודה, אלא כנגזרת מביצוע עבירת מס, בגינה הורשע וריצה שישה חודשי עבודות שירות.
המשיב ביקש לדחות את הערעור. הוא טען כי את דוחות המס לא הגיש עקב מצוקה כלכלית ולא ממניעים פסולים, וכי ההשתתפות בדיון הפלילי הייתה חלק מחובותיו כמנהל החברה.
לא חלק מהעבודה
בפתח דבריו, הבהיר נשיא בית הדין השופט יגאל פליטמן כי המשיב התייצב לדיון בבית המשפט כאחד מהנאשמים ולא כמנהל חברה. מעבר לכך, השופט הדגיש כי לא ייתכן שתוצאה של עבירה פלילית שביצע אדם בזמן עבודה תיחשב כפגיעה בעבודה.
"ביצוע העבירה הפלילית ולאחר מכן ההעמדה לדין בבית המשפט וההרשעה - כל ההליך המשפטי לא קשור לעבודה אלא לעבירה הפלילית", כתב השופט בפסק הדין תוך שהבהיר כי מטרת המחוקק לא הייתה להגן על "מבצעי עבירות ופורעי חוק".
בכל מקרה, השופט הסביר שהמשיב כלל לא הוכיח לאן נועדו פניו בצאתו מבית המשפט, אם לעבודה או לעיסוק אחר, ואף הזכיר את גרסתו הראשונה והשקרית, לפיה יצא לסידורים בבנק.
לפיכך, השופט החליט לקבל את הערעור. השופטות לאה גליקסמן ונטע רות הצטרפו לתוצאה אם כי הדגישו כי הסיבה היא היעדר הוכחה לכך שמדובר בתאונה שנגרמה במהלך העבודה.
מכיוון שמדובר בעניין סוציאלי, לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המערער:עו"ד דוד דיין
- ב"כ המשיב: עו"ד דניאל ברדוגו
* עורך דין דב פישמן עוסק בדיני ביטוח
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.