- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
למרות בגידה ואלימות: ביה״ד פטר בעל מכתובה של 555,555 ש׳
האישה הגישה את תביעת הגירושין אך טענה שהבעל גרם למשבר. בית הדין קבע שהבעל בגד אך היחסים התדרדרו עוד קודם והיוזמה המעשית לפירוד הייתה של האישה
בית הדין הרבני בטבריה דחה לאחרונה תביעת כתובה על סך 555,555 שקל שהגישה אישה נגד בעלה. הדיינים פסקו כי אף שיש הוכחות לכך שהבעל בגד המשבר החל עוד קודם. בנוסף נקבע כי אלימות קלה ואקראית (זריקת חפצים) אינה עילה לחיוב הבעל וכמו כן שאין מקום ל״כפל מבצעים״ שכן האישה הגישה תביעה רכושית בבית המשפט.
לבני הזוג ארבעה ילדים. האישה, שיוצגה על ידי עו״ד רחל ממאן, טענה כי בעלה אמיד והבין היטב את משמעות התחייבותו בשעת החתימה על הכתובה. לדבריה, הוא משתכר 50,000 שקל בחודש וברשותו חברת מוניות ונכס שרשום על שמו.
לטענתה, הבעל בגד בה עם אישה אחרת. היא צירפה תכתובות ווטסאפ בהן כתבה לו המאהבת, בין היתר, ״למלך שלי החצי שמשלים אותי...שנה מלאת אהבה (ביננו כמובן)״.
היא הוסיפה כי החל 2014 הבעל הפך חסר סבלנות, עצבני ותוקפני, והפעיל נגדה סנקציות כלכליות. היא ציינה שהתפרצויות הזעם שלו היו מרובות והוא זרק עליה פירות, שמפו, הטיח דלתות וארונות ועוד. לדבריה, באחת הפעמים הבעל דחף אותה ונתן לה אגרוף חזק בפנים ושתי בעיטות חזקות ברגל. הבעל נעצר והוגש נגדו כתב אישום בו הודה בהסדר טיעון.
לדבריה, נאלצה להגיש את תביעת הגירושין לא ביוזמתה אלא בשל התנהגות הבעל שגרם להתפרקות חיי הנישואין.
הבעל, שיוצג על ידי עו״ד מאירה אזרד, טען כי האישה יזמה את הגירושין ותכננה אותם בקפידה על ידי הגשת 5 תלונות שווא על אלימות שגרמו להרחקתו מביתו ומילדיו.
עוד לטענתו, מדובר בכתובה מוגזמת והסכום נכתב רק לכבודה של האישה. כמו כן, טרם הסתיימו ההליכים הרכושיים בין הצדדים בבית המשפט והאישה עתידה לקבל סכום הגון ואינה זכאית גם לזכויות הרכושיות לפי החוק וגם לכתובה.
הוא הכחיש שבגד בה והוסיף כי בינו לבין האישה האחרת לא היה קשר רומנטי והוא רק הסיע את שני ילדיה למוסדות.
לא הייתה התראה
הדיינים הרב חיים בזק, הרב שלמה שושן והרב איתן זן בר. כתבו כי ההתכתבויות שהוצגו מעוררות חשד רציני שהבעל בגד באישה.
עם זאת, מערכת היחסים בין הצדדים נקלעה למשבר לא בשל הבגידה אלא בשל חוסר אמון, חוסר כבוד הדדי, אי הסכמה בעניינים כלכליים וכיו״ב. הדיינים ציינו שמהעדויות עלה שיחסיו של הבעל עם האישה האחרת היו רק הקש ששבר את גב הגמל כשהפירוד והריחוק החלו עוד קודם. הם כתבו בהקשר זה שהתלונה שהגישה האישה במשטרה בגין זריקת סלסלת פירות הייתה הכרזת מלחמה מצידה.
בנסיבות אלה הם קבעו שהיוזמה המעשית לפירוד הייתה של האישה, והיא אינה יכולה לתבוע כתובתה.
עוד לדבריהם, במקרה של בעל שבגד (״רועה זונות״) יש לחייבו בכתובה רק לאחר שקיבל התראה לשוב למוטב, ובמקרה זה לא הייתה התראה.
באשר לאלימות הדגישו הדיינים כי יש להבדיל בין אלימות קשה ומתמשכת שעשויה לחייב בכתובה לבין אלימות אקראית שאינה ברף החמור.
לסיום הבהירו הדיינים כי מאחר שהאישה הגישה תביעה רכושית בבית המשפט במסגרתה היא דורשת חצי מהדירה שרשומה על שם הבעל וזכויות נוספות העולות על שווי הכתובה, אין ״כפל מבצעים״ ולא ניתן לפסוק לטובתה גם את הכתובה.
- ב״כ האישה: עו״ד רחל ממאן
- ב״כ הבעל: עו״ד מאירה אזרד
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
קטגוריות
תגובות
- 1

עיוות
הכתובה נוצרה כדי להגן האשה מבחינה כלכלית לאחר הגירושין. בימי קדם זה היה ממש הכרחי כי הנשים לא עבדו ולא היה להן רכוש. גם היום זה נחוץ במקרים רבים. אבל במשך השנים הרבנים הפכו את הכתובה לעונש על התנהגות בני הזוג. הכתובה צריכה להיות משולמת לצד שנפגע כלכלית. למה אין כתובה הפוכה. יש גם מקרים כאלה.