אמו של הקטין סובלת מבעיות נפשיות ומכורה לסמים ולאלכוהול. משפחת האב – שגם הוא סובל מבעיות שונות – נלחמה על הזכות לגדל את בנו ובחלוף הליך משפטי ארוך גם זכתה. בית המשפט מצא את אחות האב בת ה-20 כאם מאמצת ראויה.
האם, שנולדה לאם נרקומנית ובעצמה סבלה מבעיות נפשיות והתמכרות לסמים ולאלכוהול, נכנסה בשנת 2013 להיריון מחוץ לנישואין. כשהייתה בחודש השביעי להיריון היא הגיעה להחלטה שהיא רוצה לבצע הפלה. משפחת האב – בעל עבר פלילי שגם כן היה מכור לאלכוהול בעברו – הרגיעה אותה והבטיחה לה ש"היא לא לבד".
לשאלות בנושאי משפחה:
פנו ל-עו"ד דיני משפחה
הקטין נולד ב-2014. לנוכח מצבם הקשה של הוריו, הם עברו לגור בבית משפחת האב בדרום הארץ, שכאמור הבטיחה לסייע להם בגידולו. אלא שמספר שבועות לאחר המעבר תקפה האם את בני המשפחה וביקשה לעזוב את הבית ללא בנה.
בעקבות ההתפרצות האלימה הוזעקה המשטרה למקום והקטין נלקח למשמורת רשויות הרווחה בתל אביב.
זמן קצר לאחר מכן, פנתה המשפחה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בבקשה לקבל לחזקתה את הקטין ולאפשר לסבתו לאמץ אותו על מנת שיוכל לגדול לצד משפחתו הביולוגית. במהלך ההליכים, הסבתא נפטרה ואחותו הקטנה של האב ביקשה להיכנס לנעליה ולאמץ את הקטין בעצמה.
האחות, המשרתת בצה"ל כתומכת לחימה, טענה שהיא כשירה לשמש כאם הקטין ולמעשה משמשת ככזאת בפועל מאז שנולד.
לדבריה, היא זוכה לתמיכה רחבה ממשפחתה ומבן זוגה בן ה-23, ובטוחה ביכולתה לדאוג לצרכיו של אחיינה.
יתר בני המשפחה העידו על אופייה הטוב של הצעירה והודיעו שהם מוכנים ומתכוונים לעזור לה בגידול הקטין.
אלא שב"כ היועמ"ש ביקשה לדחות את הבקשה בטענה שהמשפחה כבר נכשלה בגידול הילד כיוון שלא ידעה להתמודד עם הוריו, ושדודתו אינה רצינית משום שפספסה מספר ביקורים של הקטין.
בתגובה, ציינה המבקשת כי רשויות הרווחה לא סייעו למשפחה ואף לא הדריכו אותה כיצד להתמודד עם הורי הילד, והסבירה שהחמיצה את המפגשים בעקבות הטיפול באמה ז"ל, שנפטרה ממחלה קשה.
האם הביולוגית, מצידה, ויתרה על בנה ואילו האב תמך בבקשת אחותו.
תצטרך עזרה
השופטת תמר סנונית פורר התרשמה מתפקודה של המבקשת וציינה לטובה את הפעמים הרבות בהן נסעה כל הדרך מהדרום למרכז כדי לבקר את אחיינה. השופטת קבעה שאין לזקוף לחובת המבקשת את חוסר ההצלחה בהתמודדות עם הורי הקטין, בפרט כשאיש מרשויות הרווחה לא הציע למשפחה סיוע.
בתוך כך הדגישה השופטת את העובדה שהדודה מודעת למורכבות המצב ומוכנה לקבל עזרה וסיוע מרשויות הרווחה, כך שהיא תשרת את טובת הילד, שהוריו הביולוגיים אינם מסוגלים לגדלו, ויכולה לשמש לו כמאמצת.
לבסוף השופטת קיבלה את הבקשה והורתה על מעבר הדרגתי של הקטין לבית דודתו, כאשר בחצי השנה הראשונה הסדרי הראייה עמה יורחבו באופן הדרגתי ולאחר מכן הוא יעבור לשהות מלאה בביתה. בינתיים, המבקשת תשתתף בקורס הדרכה הורית.
עוד נפסק כי מאחר שמדובר באימוץ תוך-משפחתי, אין לשלול מהוריו הביולוגיים של הקטין את האפשרות להיפגש עמו בעתיד. כך שהדלת ל"אימוץ פתוח" לא תיסגר בפניהם.
לקריאת פסק הדין: חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4, חלק 5, חלק 6, חלק 7, חלק 8
- ב"כ המדינה: עו"ד רונית וינגרטן
- ב"כ המבקשת: עו"ד ליאת ווינקלר ועו"ד ליטל קוזקוב מטעם האגף לסיוע משפטי - מחוז דרום
- כל הצדדים יוצגו על ידי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים
* עו"ד ירון גרוס עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין