למי שייכים הכספים בבנק: לילדים או לידועה בציבור?

ילדיו של אדם שנפטר תבעו את הידועה בציבור שלו ודרשו להצהיר כי כל רכושו וכספיו שייכים להם כיורשים וכי עליה להשיב מיליון שקל שמשכה מחשבונו. התביעה התקבלה

השופטת שושנה ברגר קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו שני ילדיו של אדם שנפטר בגיל 83 נגד אישה שהייתה הידועה בציבור שלו. בין הצדדים התעוררה מחלוקת למי שייכים הכספים בחשבונות הבנק של האב אליהם צורפה האישה. השופטת קבעה בין היתר שהחשבונות נפתחו במקור על ידי האב והאישה לא הפקידה אליהם כספים מדובר בכספים שהם חלק מהעיזבון ושייכים לילדים.

למנוח היו שלושה חשבונות בנק. הוא הותיר בת מנישואיו הראשונים, בן מנישואיו השניים וידועה בציבור. 

בהליכים קודמים הורה בית המשפט על קיום צוואת המנוח ממאי 2007 בה ציווה את רכושו לילדיו. 

בין הילדים לידועה בציבור התעוררה מחלוקת בשאלה מי זכאי לכספים שהוחזקו בחשבונות הבנק. 

הילדים טענו כי החשבונות הם חלק מעיזבונו של האב ולכן הכספים המצויים בהם שייכים להם כיורשים. הם הוסיפו כי על הידועה בציבור להשיב לאחד החשבונות מיליון שקל שמשכה ממנו. 

הידועה בציבור טענה כי היא צורפה לכל החשבונות כבעלים ולכן היא זכאית למחצית מהכספים שנותרו בהם. 

מערכת יחסים מורכבת

השופטת הבכירה שושנה ברגר מבית המשפט למשפחה בחיפה קיבלה את התביעה במלואה.

היא הבהירה כי קיימת חזקה שלפיה כספים שנמצאים בחשבון משותף שייכים לשני בעלי החשבון בחלקים שווים. עם זאת, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה. כמו כן, הפסיקה מבחינה בין מצב בו חשבון נפתח מלכתחילה בשותפות, שאז חלה החזקה, ובין מצב בו מצרף פלוני שותף לחשבונו שלו. במקרה האחרון, כדי להוכיח שיתוף בחשבון דרושה הוכחה חד משמעית על כך שבעל החשבון התכוון להקנות לשותפו חצי מהכספים במתנה.

השופטת כתבה כי מחומר הראיות עולה שהאב המנוח סבר שהכספים שבחשבונות הם שלו באופן בלעדי ולא התכוון מעולם לשתף בהם את הנתבעת. 

בין היתר, החשבונות נפתחו על שם האב בלבד לפני כ-30 שנה, והנתבעת צורפה עליהם רק לאחר כ-15 שנה. 

בנוסף, לא הוכח שהנתבעת הפקידה כספים לחשבונות. זאת ועוד, לא הוצגו ראיות חיצוניות ומפורשות בדבר גמירות דעתו של המנוח לשתף את הנתבעת בכספים.

השופטת ציינה כי בין המנוח לנתבעת התנהלו הליכים משפטיים עוד בחייו וכי כבר אז עלה חשש כבד בדבר רצונה של הנתבעת להשתלט על רכושו.  

היא הוסיפה כי באותם הליכים עלה שמערכת היחסים בין המנוח לנתבעת היתה מורכבת והוא אף הגיש נגדה תביעת פינוי בטענות של איומים והטרדות. 

בנוסף הוא הגיש נגדה בקשה לצו הגנה בטענה כי חנקה אותו ותקפה אותו עם גרזן בניסיון ״לגמור אותו״. ״אני מבקש שבית המשפט יציל אותי״, כתב אז בבקשה. בסוף הדיון ניתן צו הדדי האוסר על הצדדים לנהוג באלימות וכן נאסרה הטרדה הדדית והצדדים הופנו ליחידת הסיוע.

אם לא די בכך, בצוואתו הורה המנוח במפורש כי הכספים בחשבונות הבנק יועברו לילדיו.

לפיכך קבעה השופטת כי מדובר בכספים שהיו בבעלות המנוח בלבד, וכי ילדיו זכאים לקבל אותם. עוד הורתה השופטת לנתבעת להחזיר לילדים את מלוא הכספים שנמשכו מהחשבונות.  

הנתבעת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 שקל. 

• ב״כ התובעים: עו"ד שושנה ברוידה
• ב״כ הנתבעת: עו"ד ג'קלין סוויד כרכבי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין