אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> למי שייך העובר?

למי שייך העובר?

מאת: זאב ולנר, עו"ד | תאריך פרסום : 26/11/2000 12:00:00 | גרסת הדפסה

סימה ואבי, בשנות העשרים המאוחרות לחייהם, יוצאים בקביעות, שניהם סטודנטים ומתגוררים במעונות האוניברסיטה. לפני כחודשיים הרתה סימה. ומשאובחן ההריון סופית קיבל אבי את הידיעה בשמחה. הוא אף דאג לבשר על כך לקרובים וידידים. סימה שקעה בהרהורים ותוך שקילת צעדיה לעתיד, הגיעה למסקנה כי אין זה העיתוי המתאים לה ללדת ילד.

שיקוליה של סימה לא נראו לאבי אשר התחייב בפניה לדאוג לכל מחסורה. סימה לא השתכנעה. ההריון, לטענתה, לא היה מתוכנן ולנוכח הלימודים הקשים והבחינות שעליה לעבור, בשנים הקרובות, אין היא מעוניינת בנטל נוסף של גידול ילד.

כך או כך הגיעו בני הזוג לכלל עימות שלבש אופי אישי ועקרוני כאחד. אבי פנה לייעוץ משפטי לבירור זכותו על העובר פרי זרעו האם הנסיבות העובדתיות אכן מטות את המאזניים לטובת עמדתו של אבי, אשר הוכיח סבירות ורציונליות בכוונתו? האם אבי יכול גם להיות שותף?

המצב המשפטי, נכון להיום, הוא כי לגבר אין כל זכות להתערב בהחלטת האישה להפסיק את ההריון. הזכות של האישה על העובר מבחינה זו היא מוחלטת ואיננה ניתנת לערעור. גם אם יצטרפו לטענות הגבר שיקולים כבדי משקל, אין להניח כי בית המשפט יעניק לו סעד כלשהו שיפריע לאישה בהחלטה. זכות המשפט העליון במשפט בנקרא: - פלונית נ. פלוני בערעור משנות ה- 80.

נקבע כי זכויותיו וחובותיו של העובר מתגבשות רק עם לידתו, ואין מקום למינוי אפוטרופוס )הבעל( לצורך ייצוג האינטרסים של העובר.

באנגליה נפסקה בשנת 1978 הלכה דומה וגם שם נאמר ע" י בית המשפט לערעורים, כי יד האישה בסוגיה זו על העליונה, בארה" ב נעשים ניסיונות רבים לשנות הלכה זו ואולם מאז התקדים המשפטי בשנת 1973 - "רו נ. וויד" בו נקבעה זכותה המוחלטת של האישה על עוברה - לא השתנתה הפסיקה. השאלה האם לאישה יש זכות מוחלטת על עוברה או שמא גם לגבר יש זכויות עולה בכל דיון של המחוקק על חוק ההפלות. השאלות המתעוררות מתמקדות בתחום הפוליטי, דתי, ציבורי, ומוסרי, כשהמחנות נחלקים לשניים: - המחנה התומך במניעת הפלות שהוא בעיקרו רדיקלי דתי ושמרני ומנגד המחנה התומך במתן חופש בחירה לאישה בעניין זה שהוא המחנה הליברלי והחילוני.

בשנת 1976 התפרסם בארה" PARENTHOOD OF ב תקדים של בית המשפט העליון בעניין שקבע כי למרות שעפ CENTRAL MISSOURI V .DANFORD" י חוק מדינת מיסורי המתנה את הסכמת האב לביצוע הפלה, הרי אין לתת לאב זכות טיעון בעניין זה.

בישראל טרם צפינו במאבק חריף בנושא זה, כי המאבק מתנהל במישור הציבורי - האספקט האישי נדחק לקרן זווית; מבחינה ציבורית מובנת מאוד הזכות המשפטית הניתנת לאישה על גופה אולם לנוכח החובות המוטלים על הגבר בענייני המזונות ומצד אחר שלילה מוחלטת של זכויותיו בעניין זה עלולה להוביל להרהורים מחודשים במערך הזכויות והחובות בין שני בני הזוג כהורים וכבני זוג.

אחת הבעיות שמתעוררת היא: מהי מידת האחריות והחובה של בין הזוג בעת ההריון, להבדיל מחובתו כלפי התינוק לאחר הלידה. העובר נמצא בבטן האם, אינו בעל זכות תביעה, ולפיכך ייתכן מאוד כי לבן הזוג אין עדיין כל חובה כלפיו. אולם, נגלה בפסיקה הקיימת, כי בתי המשפט נוטים להכיר בחובת בין הזוג עוד בתקופת ההריון ואף לפני לידת התינוק. ישנם מקרים בהם פסק בית המשפט המחוזי צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בן זוג על פי תביעת בת זוגו ההרה בהסתמך על הזכויות העתידיות של התינוק כאשר הוא עדיין עובר. אין להוציא מכלל אפשרות, כי על פי אותו עיקרון יוכל בית המשפט לפסוק גם הוצאות וטיפולים רפואיים הקשורים בלידתו של התינוק, אף במשך ההריון, במסגרת זכויותיו העתידיות של התינוק שטרם נולד. עלי להדגיש, כי למרות שבית המשפט יכול לבצע אבחנה תיאורטית בין זכויות עתידיות לעומת חוסר קיום חובות עכשוויות למעשה זו "אותה הגברת בשינוי אדרת" - החובה הקיימת בשל קיום העובר ולכן נשאלת השאלה העקרונית כיצד קיימת חובה שאין זכות בצידה?

במשפט הישראלי מתעוררת שאלה זו ביתר חריפות, מאחר ולפי הדין הקיים אצלנו, חובתו של האב למזונותיו ההכרחיים של התינוק הינה מוחלטת וזאת מבלי להתייחס להכנסותיהם של ההורים. למרות מאמצים של יוזמי חקיקה שונים, לא עלה יפה הניסיון לשנות את החוק ולקבוע כי המזונות ייקבעו עפ" י הכנסות האב והאם באופן יחסי והוגן.

זאת ועוד, לגבי הגיל הרך גם קיימת חזקה משפטית הקובעת כי הילד הקטין יוחזק בידי האם. רק ראיות כבדות משקל יכולות לשלול את משמורת האם מילדה הרך בשנים. בפרקטיקה המשפטית בישראל ידה של האישה העליונה, גם בתביעות לגבי קטינים שנולדו מהריון לא מתוכנן מראש על ידי הגבר. ברוב המקרים לא ישמע השופט התנגדות גבר המתבסס על הטענה של "גנבת זרע" . הפסיקה במקרים אלו היא כי טובת הקטין היא בראש מעייניו של בית המשפט ולכן הוא קובע ומטיל מזונות הקטין כל כתפי האב שכאמור נושא לפי הפסיקה בעיקר הנטל.

גם החוק הפלילי נותן לאישה זכויות יתר בעניין הפסקת ההריון. החוק מטיל אחריות פלילית על הרופא המפסיק את ההריון ללא היתר אך משחרר את האישה מכך והיא אינה צפוייה לעונש גם כאשר היא היוזמת ומבצעת בגופה את הפסקת ההריון.

ככל שנרבה לחקור במערכת הזכויות והחובות שבין הגבר לאישה, כך יתברר לנו, כי זכויותיה של האישה מחד וחובות הגבר מאידך מרובות ביותר, וכי ככלל נשקלת טובת הקטין כמעט תמיד במתן זכות יתר לאישה ובאותה נשימה הטלת חובה על הגבר.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ, עיצוב: סטודיו מילינק'ה