כשהוא רץ בשעת לילה לכיוון הכבאית, עם ציוד כבד ומסורבל, נתקל האיש במפגע בחצר התחנה ושבר את הרגל. השופטת שוכנעה: התאונה גדעה סופית את הקריירה שלו
כבאי ששבר את רגלו במהלך הקפצה לאירוע חירום, ובהמשך אף פיתח נכות נפשית, יקבל מהמדינה כ-4.2 מיליון שקל - כך קבע לאחרונה המחוזי בתל אביב. השופטת ארנה לוי העדיפה את גרסת האיש לפיה נתקל במפגע רשלני שהונח בחצר התחנה, על-פני תזת המדינה כי מתח שריר. היא נתנה לו אופציה לבחור בין קבלת פיצוי העתק שנפסק לבין גמלאות מאוצר המדינה.
התובע (57) התגייס ב-1996 לשירותי הכבאות, ומאז עבד ככבאי מבצעי בתחנת אילת. בשלהי הוא 2014 הוא עבר תאונת עבודה שלטענתו גדעה באחת את הקריירה שלו ככבאי.
הוא סיפר בתביעתו כי במהלך כוננות בתחנה, בשעת לילה, הוקפץ לאירוע שריפה. הוא הסביר שבהתאם לנוהל עליו להתארגן ולעלות על רכב הכיבוי תוך 50 שניות. לדבריו אחרי שהתלבש בזריזות והעמיס על עצמו את ציוד הכבאות - החל לרוץ בחצר התחנה, שהייתה אז בשיפוצים, לכיוון רכב הכיבוי, ולפתע נתקל במכסה ביוב בולט שהפיל אותו ארצה.
למרות המעידה הכואבת, סיפר התובע, הוא דבק במטרה ויצא למשימה שלשמה הוקפץ, כשלאחריה פונה לבית החולים "יוספטל", שם אובחן עם שבר בכף הרגל. נוסף לפגיעה האורתופדית מצאה מומחית מטעם בית המשפט שכתוצאה מהתאונה האיש אף פיתח נכות פסיכיאטרית קבועה. לשיטתו על הנתבעת, הרשות הארצית לכבאות והצלה, לפצותו בשל נזקיו.
מנגד טענה הרשות שלא הוכחה התרשלות כלשהי מצידה המצדיקה פיצוי. נטען בהקשר הזה, בין היתר, שבדו"ח האירוע כלל לא נרשמה פציעה בגלל נפילה, אלא "מתיחה ברגל במהלך ריצה". לחלופין טענה הנתבעת שיש לייחס לאיש אשם תורם משמעותי, מאחר שהכיר היטב את מתחם התחנה בה שירת כ-18 שנה, וממילא צריך היה להישמר יותר.
"הרשות הקלה ראש"
השופטת לוי העדיפה את גרסת התובע לתאונה על-פני זו של הרשות. "אני מאמינה לתובע כי בעת שמיהר לצאת לכבאית, כאשר היה עליו לעמוד בלוח זמנים דוחק וקצוב, עם ציוד מסורבל ועם בגדי ונעלי הכבאי - רץ בחשיכה בחצר התחנה שהייתה בשיפוצים, מעד או החליק על מכסה הביוב שהיה מכוסה בחול, נתקל במדרגה הסמוכה ואז נפגע", כתבה.
השופטת הטילה את האחריות לתאונה על הנתבעת בלבד, ללא אשם תורם כלשהו מצד התובע. לדבריה הרשות לא פירטה באילו אמצעי בטיחות נקטה כדי למנוע פציעת כבאים בגלל מפגעים בחצר התחנה בתקופת השיפוצים, "וההתרשמות היא כי הקלה ראש בנושא גם לאחר שהתובע נפגע".
לאור זאת נקבע שהרשות הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי הכבאי, וכי עקב התרשלותה נגרמו לו נזקי גוף ונפש בגינם עליה לפצותו. השופטת קיבלה בהקשר הזה את טענת האיש לפיה פגיעתו מונעת ממנו להמשיך לעבוד במקצועו ככבאי.
נזקי התובע כתוצאה מהתאונה, כגון בשל הפסדי השתכרות, עזרת הזולת והוצאות רפואיות, הועמדו בפסק הדין על כ-6.2 מיליון שקלים, מתוכם נקבע שיש לנכות תגמולי ביטוח לאומי בסך כ-2.8 מיליון שקל - כך שברמת התוצאה קבעה השופטת שעל המדינה לפצותו בהפרש, בסך כ-3.4 מיליון שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד של כ-800 אלף שקל.
לסיום הורתה השופטת לתובע לעדכן במה הוא בוחר: האם בסכומים שפסקה לטובתו או שמא בקבלת גמלאות מאוצר המדינה, בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות).
- ב"כ התובע: עו"ד טל שליט
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שמואל צור
עו"ד בארי קפלן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.