לפסק הדין בעניין מכון התקנים הישראלי נ' פלוני אלמוני
בית משפט השלום בת"א דחה בקשה של מכון התקנים הישראלי לחשוף זהות גולש שהגיב לכתבה בעניינו. נקבע, כי כאשר מדובר בתגובה הנוגעת לעניין ציבורי, האינטרס הציבורי שבשמירה על אנונימיות המגיבים גובר על אינטרס מושא הפרסום.
בכתבה שפורסמה באתר Ynet בעניין חריגות שכר במכון התקנים, נכתבה תגובה ע"י אחד הגולשים, שהתייחסה ישירות לבעלי תפקידים במכון.
בעקבות בקשת המכון הוסרה התגובה מהאתר מיד, אולם לטענת המכון, היו בדברים משום לשון הרע והדבר מצדיק את חשיפת כתובת ה- IP של הגולש, על מנת שיוכל למצות את הדין עימו. האתר התנגד לבקשה, וטען כי יש חשיבות רבה לאנונימיות התגובות. חשיפת כתובות ה-IP, כך נטען, עלול לפגוע בחופש הביטוי ויהיה קשה יותר לחשוף שחיתויות.
השופטת חדוה וינבאום וולצקי תיארה בהחלטתה את הגישות השונות שנקטו בתי המשפט המחוזיים בעניין חשיפת כתובת IP, ואימצה את גישת הביניים. לשיטתה, יש לבחון את הנזק שעלול להיגרם לאדם ששמו הטוב נפגע, למול התועלת הציבורית בפרסום תגובות מסוג זה.
במקרה הנדון, מדובר בתגובה יחידה שפורסמה זמן קצר מאד, ואשר עוסקת באי סדרים במוסד שיש לציבור עניין גדול בו.
לפיכך נפסק, כי במקרה זה גובר האינטרס הציבורי והבקשה לחשיפת כתובת ה-IP נדחתה.
לפסק הדין בעניין מכון התקנים הישראלי נ' פלוני אלמוני
למאמרם של עו"ד שחר ולנר ועו"ד שירה הימן בעניין חשיפת זהות טוקבקיסטים
למדור: אינטרנט וקניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין