המקרה שממחיש איך הסכם המשבצת עלול לשבש את כוונת המצווה ולהעביר את הנחלה לבת הזוג בניגוד לצוואה. זה מה שחשוב לעשות כדי שהילדים לא יאבדו את הנכס
האם צוואה הדדית באמת מבטיחה שהרכוש יישאר נפרד? לא תמיד. האתגר של הגנה על רכוש נפרד מפרק א' עולה מדרגה במקרה הבא של בני זוג בפרק ב', שניהם אלמנים שהחליטו להינשא מחדש ולא הביאו לעולם ילדים משותפים.
לבעל היו ילדים מאשתו הראשונה, ואילו לבת הזוג לא היו ילדים. לבעלה הראשון יש בת, לה היא שימשה כאם חורגת. לאחר שנישאו ובטרם הלכו לעולמם, בני הזוג הללו התגוררו בנחלה של האיש, אותה רכש במקור עם אשתו הראשונה וירש את חלקה לאחר פטירתה. איך יכול האיש להגן על הנחלה כדי שבסופו של יום היא תגיע לילדיו ולא לאשתו מפרק ב'? באותו מקרה ערכו בני הזוג מפרק ב' צוואה "הדדית" בה העניק האיש לאישה זכות מגורים בנחלה עד 120, ואת הנחלה עצמה הוריש לאחד מבניו.
ואולם, האיש לא ידע שעל פי "הסכם המשבצת" שבין רשות מקרקעי ישראל למושב בו נמצאת הנחלה, אם יש לו אישה במועד פטירתו – היא היורשת והסכם המשבצת גובר על כל צוואה. כתוצאה מכך, לאחר פטירת האיש, הנחלה עברה לאשתו מפרק ב' בהתאם להסכם המשבצת. האישה מצידה ערכה צוואה חדשה בה הורישה את הנחלה לבתה החורגת מבעלה הראשון, באופן שילדי המנוח מפרק א' לא זכו לקבל את נחלת הוריהם בה גדלו.
מאחר שהחוק קובע כי אין תוקף לצוואה מאוחרת שמשנה צוואה הדדית מבלי להשיב את מה שקיבל המצווה מתוקף הצוואה ההדדית, דרשו ילדי המנוח מאשת אביהם להשיב את הנחלה לעיזבון. אלא שבית המשפט קבע כי הנחלה אינה חלק מהעיזבון, שכן חל עליה הסכם המשבצת שבין רשות מקרקעי ישראל לבין המושב, ולא חוק הירושה. בנסיבות אלה, האישה יכולה הייתה לערוך צוואה חדשה ולהוריש את הנחלה לבתו של בעלה הראשון.
הסכם ממון אינו הפתרון
על מנת להתגבר על הקושי המתואר לעיל ולהגן על הנחלה, ראשית יש לבדוק מה אומר הסכם המשבצת שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל למושב בו מצויה הנחלה. במקרה שעל פי אותו הסכם אכן הנחלה עוברת לבת או בן הזוג, טוב יעשה בעל הנחלה אם עוד בחייו יקבע "בן ממשיך" או יעביר את הנחלה למי מילדיו ויקבע איך אותו ילד יפצה את יתר אחיו.
שאלה מתבקשת היא האם הסכם ממון יכול לסייע במקרה כגון זה, והתשובה היא כנראה שלא. הסכם ממון מבטא את הכוונות הפנימיות של בני הזוג ותקף בין הצדדים עצמם, אך אינו יכול לחייב צדדים שלישיים ולעקוף את המגבלות של הסכם המשבצת או את הדרישות של רמ"י.
לכן, הפתרון הרצוי והבטוח הוא מינוי "בן ממשיך" או העברת הנחלה לאחד הילדים עוד בחיי בעל הנחלה כדי למנוע סכסוכי ירושה מורכבים ויקרים אשר תוצאתם כמו כאן, נכונה משפטית אך איננה צודקת מוסרית.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.