הבעל טען כי השקיע בדירה המשותפת כספים שקיבל מאמו שלא אמורים להיכלל ברכוש המשותף. אלא שהשופטת קבעה כי ברגע ששימשו לרכישת דירה שנרשמה על שם שני בני הזוג – הם הפכו למשותפים.
בית המשפט למשפחה בטבריה דחה לאחרונה בקשה של גבר גרוש לקבל 300 אלף שקל יותר מהתמורה על מכירת הדירה המשותפת, בטענה שמדובר בהחזר כספים שאמו העניקה לו במתנה ואינם אמורים להיכלל ברכוש המשותף. השופטת אביבית נחמיאס קבעה כי ברגע שהכספים שימשו לרכישת דירה שנרשמה על שם בני הזוג שווה בשווה – הם נטמעו ומוזגו ברכוש המשותף.
בני הזוג – להם שלושה ילדים – התגרשו לפני כשנתיים ואף הגיעו להסכמה לגבי חלוקת מרבית הרכוש.
המחלוקת היחידה שנותרה נגעה לגורלם של 240 אלף שקל שהועברו לבני הזוג מאמו של הבעל ושימשו לרכישת הדירה המשותפת, שבמסגרת הליכי פירוק השיתוף נמכרה תמורת 1.965 מיליון שקל.
הגרוש טען באמצעות עו"ד אילן כהן כי הכספים שאמו העבירה לו לצורך רכישת הדירה הם "נכס חיצוני" שלא נכלל ברכוש המשותף. לפיכך הוא זכאי לקבל אותם בחזרה בתוספת הצמדה למדד תשומות הבנייה. בסך הכל הוא ביקש להוסיף לחלקו בדירה 300 אלף שקל.
לחלופין הוא טען כי הוא זכאי לנתח גדול יותר מכספי התמורה בשל חוסר האיזון הכלכלי המובהק בינו לבין אשתו – שטיפחה קריירה משגשגת בעוד שהוא השקיע בבית ובילדים.
הטענה המרכזית של עו"ד דן שגב וימר, שייצג את האישה, הייתה כי מרגע שהכספים שימשו לרכישת דירה שהזכויות בה נרשמו בחלקים שווים על שם שני בני הזוג, הרי שהם הפכו למשותפים.
לגבי הפער הכלכלי בין הצדדים, נטען כי לא מדובר בבן זוג שוויתר על עצמו לטובת הקריירה של אשתו אלא באדם שבחר שלא לעבוד בצורה מסודרת כדי "לחפש את עצמו", מה שאילץ אותה לפרנס את המשפחה.
בחר לא לעבוד
השופטת נחמיאס ציינה כי אין ספק שהכספים שהעבירה האם היו כספי מתנה שניתנו לבנה כפי שמעיד תצהיר מתנה עליו חתמו השניים. כלומר, הכספים לא היו משותפים מלכתחילה.
אלא שהשימוש שנעשה בהם הוא שהכריע את הכף לרעתו. השופטת הבהירה כי מרגע שהכספים הללו שימשו לרכישת דירה משותפת ששייכת לבני הזוג בחלקים שווים, ולא נחתם ביניהם הסכם ממון שקובע כי האישה צריכה להשיבם, הרי שבהתאם ל"דוקטרינת עירוב הנכסים" הם נטמעו ברכוש המשותף.
השופטת אף לא הסכימה לסטות מכלל החלוקה השוויונית מטעמי צדק. היא ציינה כי כדי להצדיק מהלך חריג שכזה היה על הגרוש להוכיח פער כלכלי משמעותי שנוצר משום שוויתר על עצמו לטובת הקריירה של אשתו.
אלא שלא נראה כי הגרוש ויתר על קריירה משגשגת כדי לדאוג לבית ולילדים. עצם העובדה שעבד כעצמאי, בעיקר מהבית, לא הפכה אותו לבן זוג שהקריב מעצמו למען אשתו הקרייריסטית.
"הנתבע לא הביא ולו ראשית ראיה, כי נכפה עליו ויתור משמעותי מבחינה מקצועית, והרושם היה כי דווקא בחירתו לעבוד ב'עצימות נמוכה' לא היתה לשביעות רצונה של התובעת", סיכמה השופטת נקודה זו.
משכך השופטת דחתה את בקשת הגרוש וקבעה כי הכספים שהתקבלו ממכירת הדירה המשותפת יחולקו בינו לבין אשתו לשעבר שווה בשווה. עם זאת, הוא לא חויב בהוצאות כדי שלא להסלים את היחסים המורכבים גם כך.
לקריאת פסק הדין המלא בתמ"ש 8972-05-16
מערכת פסקדין
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין