בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעור הנפגעת וקבע שמאחר שמדובר בסלולרי שקיבלה מעבודתה, הרי שיש לראות בתאונה ככזו שהתרחשה בדרך למשימה שקשורה לעבודה
בית הדין הארצי לעבודה הכיר לאחרונה בתאונה של אישה שיצאה מביתה כדי לאסוף טלפון נייד מהקניון כ"תאונת עבודה". האישה הייתה אמורה לאסוף מכשיר סלולרי שהיא זכאית לקבל ממעסיקתה, אך בדרכה לרכבה נפלה ונפגעה. בית הדין האזורי בחיפה קיבל את עמדת ביטוח לאומי וקבע שלא מדובר בתאונת עבודה. השופט אילן סופר מבית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורה וקבע כי אף שיום העבודה הסתיים, הרי שיש לראות בתובעת כמי שיצאה מביתה לצורך משימה נוספת שקשורה לעבודתה.
המערערת (64) עובדת במזכירות בית הדין לעבודה בחיפה. היא הייתה זכאית לקבל ממעסיקתה מכשיר סלולרי, שסופק לעובדים באמצעות חברת פלאפון.
כל עובד התבקש לתאם מול החברה מועד וסניף בהם נוח לו לאסוף את המכשיר. לעובדים ניתנה האפשרות לעשות כן לאחר שעות העבודה או במהלכה, למשך שעתיים אשר הוגדרו כ"יציאה בתפקיד".
המערערת קבעה פגישה במרכז חברת פלאפון בקניון חיפה הסמוך לביתה ביולי 2018 בשעה 16:00. ביום הפגישה היא יצאה ממקום העבודה בשעה 13:30 לאחר שהודיעה לממונה עליה שהיא יוצאת לאסוף את הסלולרי והחתימה כרטיס על "יציאה בתפקיד". היא נסעה ישירות לביתה ובשעה 15:45 בערך יצאה לכיוון הקניון, אך בדרך לרכבה היא נתקלה בשקע בשפת המדרכה, נפלה ונפגעה.
תביעה שהגישה לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה בטענה שמדובר בתאונת עבודה נדחתה בנימוק שהאירוע לא קרה תוך כדי או עקב עבודתה. תביעה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה נדחתה גם כן.
בערעור שהגישה על החלטת בית הדין, טענה המערערת שביטוח לאומי עצמו הכיר בכך שאם היא הייתה יוצאת במהלך השעתיים שהוגדרו כ"יציאה בתפקיד" התאונה הייתה תאונת עבודה ולכן הוא איו חולק גם מבחינת הביטוח הלאומי שאיסוף הטלפון היה חלק מהעבודה. לכן לטענתה הנסיעה לקניון הייתה בדרך לביצוע עבודה ולפי החוק צריכה להיחשב כתאונת עבודה.
ביטוח לאומי ביקש לדחות את הערעור וטען שאיסוף הטלפון נעשה מרצונה שלא בשעות העבודה, ושהיית המערערת בביתה ניתקה את הקשר לעבודה.
קשר סיבתי
השופט אילן סופר קיבל כאמור את הערעור בקובעו שיש לייחס חשיבות לכך שהמעסיק אפשר לאסוף את הטלפון בזמן העבודה ולהגדיר שעות אלה כשעות עבודה. כלומר המעסיק ראה במשימת איסוף הטלפון כחלק מהעבודה.
הוא הוסיף שגם ביטוח לאומי הכיר בכך שאם המערערת הייתה אוספת את הטלפון בשעות העבודה, האירוע היה נחשב כתאונת עבודה. בכך למעשה, ביטוח לאומי מסכים שנסיעה לאיסוף הטלפון היא נסיעה שמבוצעת עקב העבודה – כפי שנדרש בחוק לשם הכרה בתאונת עבודה.
אלא שהתאונה התרחשה לאחר שעות העבודה, כאשר בינה לבין העבודה התרחשו עוד פעולות.
השופט ציין שהמערערת למעשה יצאה מביתה לאחר שעות העבודה, אך עקב העבודה. היציאה מביתה הייתה לצורך ביצוע משימה הקשורה לעבודתה, כאשר בדרכה לא סטתה למקום אחר או ביצעה פעולות אחרות ולכן הקשר הסיבתי בין התאונה לעבודה לא מתנתק.
הנשיאה ורדה וירט ליבנה וסגן הנשיאה אילן איטח הצטרפו לפסק הדין.
התאונה הוכרה כפגיעה בעבודה וביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 4,000 שקל.
- ב"כ המערעת: עו"ד יונה סירוטה, עו"ד טורנה שטרנברג
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד רועי שביט
עו"ד עינת קנפו לוי עוסק/ת ב- ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין