להחלטה בעניין שטיין נ' יוניליוור ישראל מזון בע"מ ואח'
ביהמ"ש המחוזי בחיפה נענה לבקשת צרכני דגני הבוקר של נסטלה ותלמה, המשווקים ע"י אסם ויוניליוור, ואישר ניהול תובענה ייצוגית נגד השתיים, בטענה שהן משווקות את אריזות הדגנים במשקלים שאינם מותרים בתקן הישראלי, ובכך הן מונעות מהצרכנים לבצע רכישה כלכלית נבונה.
בשתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית שהדיון בהן אוחד, נטען כי משקל אריזות דגני הבוקר שמשווקות יוניליוור (תלמה) ואסם (נסטלה), אינו עומד בדרישת התקן הישראלי, המורה על שיווק אריזות דגנים בגדלים אחידים (375 גרם, 500 גרם, 750 גרם ו-1 ק"ג), ובכך נמנעת מהצרכנים האפשרות להשוות את מחירי הדגנים שלהן מול מחיר דגני בוקר אחרים. שיווק האריזות במשקלים כיד הדמיון הטובה, כך נטען, גורם להטעיית הצרכנים ופוגע באוטונומיה ובחופש הצרכני שלהם.
ביהמ"ש התבקש לחייב את המשיבות לפצות כל צרכן שרכש את האריזות המפרות ב 500 שקל, כשהפיצוי המשוער שהתבקש מיונילוור הינו 73,125,000 שקל ומאסם- 30,416,500 שקל.
המשיבות ביקשו לדחות את הבקשות. הן טענו, בין היתר, כי התקן אינו חל יותר, שכן בשנת 1998 הונהגה רפורמה בשוק והחובה לייצר מזונות במשקלים אחידים בוטלה. עוד נטען, כי קבלת הבקשה תמנע את נגישות הצרכן הישראלי למותגי מזון בינלאומיים, וכי התקן ממילא חל רק על דגנים רגילים ולא על הדגנים שלהן, המעורבבים עם רכיבים נוספים כמו פירות ואגוזים. אסם הוסיפה, כי הבקשות לא רלוונטיות כיוון שכיום, על-פי החוק, הקמעונאי הוא שמחויב לסמן את המחיר ליחידת מידה.
התקן לא בוטל- לכן הוא מחייב
סגן הנשיא, השופט יגאל גריל קיבל את הבקשה באופן כזה, שאישר ניהול תובענה ייצוגית נגד המשיבות, במסגרתה תבחן שאלת חוסר הנוחות שנגרם לצרכן בשל הפרת התקן.
לעניין עצם קיומו של התקן נפסק, כי כל עוד המחוקק לא הכריז מפורשות על ביטולו, הוא עדיין מחייב לנהוג על פיו, וזאת גם אם יש משהו בטענת המשיבות, כי הותרתו חוטאת לרפורמה. השופט ציין, כי נכון להיום התקן עדיין מופיע באתר משרד התמ"ת ברשימת התקנים הרשמיים בתחום המזון.
טענת המשיבות כאילו התקן אינו חל על הדגנים המעורבים, גם היא נדחתה, ונקבע כי התקן חל על דגנים עם תוספות ובלעדיהן, שכן תוספת הפירות או האגוזים אינה משנה את העובדה שמדובר באריזת דגנים.
באשר לעילות התובענה נפסק, כי אמנם המבקשים לא הוטעו, שכן המשקלים על האריזות לא היו שגויים, וכן אין להגזים ולומר כי נשללו מהמבקשים האוטונומיה וחופש הבחירה, אך עם זאת, כן נגרם לצרכני המשיבות חוסר נוחות בכך שהשוואת המחירים הפכה למלאכה קשה יותר.
השופט אישר, כי בינואר 2009 נכנסו לתוקף התקנות המחייבות קימעונאי ששטח חנותו גדול ממאה מטרים לסמן את המחיר ליחידת מידה, אך קבע כי אין בכך כדי לשלול את חוסר הנוחות שחשו הצרכנים עד ינואר 2009 או כשרכשו את המוצרים בחנות קטנה, שאינה מחוייבת בסימון.
לבסוף, ניהול הבקשות המאוחדות בדרך של תובענה ייצוגית אושר כאמור, והשופט קבע כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה תכלול את הצרכנים שרכשו בשבע השנים שמיום הגשת הבקשות ועד לינואר 2009 דגני בוקר של אסם ויוניליוור שמשקלם אינו תואם את דרישות התקן, וכן את הצרכנים שרכשו את הדגנים החל מינואר 2009 בחנות קטנה שאינה מחוייבת לסמן את המשקל ליחידה מול המחיר.
אסם ויוניליוור התבקשו להגיש כתבי הגנה. ההוצאות ייקבעו בתום ההליך.
להחלטה בעניין שטיין נ' יוניליוור ישראל מזון בע"מ ואח'
למדור: דיני צרכנות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין