אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני מקרקעין >> באיחור של 35 שנה: קונה יוכל לרשום דירה על שמו, על אף התנגדות המוכרת

באיחור של 35 שנה: קונה יוכל לרשום דירה על שמו, על אף התנגדות המוכרת

מאת: עו״ד רועי פריד | תאריך פרסום : 16/01/2020 12:44:00 | גרסת הדפסה
אילוסטרציה: Helloquence on Unsplash

בית המשפט קיבל תביעה שהגיש אדם שרכש דירה ברמת גן בשנות ה-80 והצהיר כי הוא בעל זכויות החכירה בנכס. טענת המוכרת כי חתימתה על הסכם המכר זויפה נדחתה.

ב-1983 רכש אדם דירה ברמת גן אך לא רשם את הזכויות על שמו. ב-2017 דרשה ממנו בעלת הזכויות המקורית לפנות את הדירה וטענה כי אינה מכירה אותו. בתגובה ביקש האיש להצהיר כי הדירה שייכת לו. השופט ארז יקואל קיבל לאחרונה את התביעה.

לטענת התובע, הסכם נחתם מול הנתבעת, אמה ואחיה (שנפטרו בינתיים). הוא שילם את מלוא התמורה, קיבל את החזקה ודיווח על הרכישה לרשויות המס, אך הזכויות לא נרשמו על שמו במרשם המקרקעין.

הוא הבהיר כי במשך למעלה מ-30 שנה זכויותיו בדירה היו רשומות במנהל מקרקעי ישראל, אך רק אחרי שהוגשה נגדו תביעת פינוי על ידי הנתבעת ב-2017 נודע לו כי זכויותיו לא נרשמו במרשם המקרקעין.

הנתבעת טענה כי התביעה התיישנה מאחר שחלפו יותר מ-25 שנים (תקופת ההתיישנות במקרקעין) מהמועד שבו נרכשה על פי טענת התובע. היא הוסיפה כי התובע יכול היה לגלות שהדירה לא רשומה על שמו ״במאמץ סביר״ מאחר שמרשם המקרקעין גלוי לכל.

לגופו של עניין טענה הנתבעת כי לא הכירה את התובע ומעולם לא ביצעה עמו כל עסקה וכי החתימות המופיעות על גבי מסמכי העסקה אינן שלה ומספרי תעודות הזהות של המוכרים שגויים.

התובע השיב כי התביעה לא התיישנה שכן הוא לא ידע שהדירה לא רשומה על שמו. הוא הוסיף כי מאחר שהדירה הייתה רשומה על שמו ברשות מקרקעי ישראל ובעירייה הוא לא היה מודע לצורך לרשום את זכויותיו גם במרשם המקרקעין.

יחסי נאמנות

השופט ארז יקואל מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי חומר הראיות מוביל למסקנה שהנתבעת התקשרה עם התובע בהסכם המכר ותמורתו שולמה במלואה. בנסיבות אלה אין סיבה שלא להכריז עליו כבעל זכויות החכירה של הדירה.

השופט דחה את טענת ההתיישנות והבהיר כי בין רוכש נכס מקרקעין ששילם את מלוא התמורה לבין המוכר נוצרת מערכת יחסי נאמנות מיוחדת המכונה בשפה המשפטית ״נאמנות קונסטרוקטיבית״ ולפיה מרוץ ההתיישנות מתחיל ברגע שבו המוכר כופר בזכויות הרוכש ולא במועד בו התגבשה זכותו של הרוכש להירשם כבעל הזכויות בנכס.

לכך מתווספת העובדה שהתובע נוהג מנהג בעלים בדירה מעל 30 שנים בעוד יתר המוכרים (חוץ מהנתבעת) לא ערערו על זכויותיו.

זאת ועוד, עורך הדין שערך את ההסכם העיד שהנתבעת חתמה עליו לפניו ועדותו הייתה מהימנה. כמו כן גרפולוגית שמונתה בתיק קבעה שהסבירות שהחתימות על ההסכם הן של הנתבעת גבוהה מהסבירות שמדובר בחתימות של אדם אחר.

בנסיבות אלה הצהיר השופט על התובע כמי שרשאי להירשם כבעל זכויות החכירה בנכס.

לא ניתן צו להוצאות.

  • ב״כ התובע: עו"ד א' פלורנטין
  • ב״כ הנתבעת: עו"ד מ' בן-דוד
עו״ד רועי פריד עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני מקרקעין באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני מקרקעין

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ