אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני ביטוח >> "טוטאל לוס": שירביט לא תקבל החזר ‒ בגלל קשר משפחתי

"טוטאל לוס": שירביט לא תקבל החזר ‒ בגלל קשר משפחתי

מאת: עו"ד אפי נוה | תאריך פרסום : 15/06/2016 14:52:00 | גרסת הדפסה
צילום: finance, www.morguefile.com

הידעתם? חברת ביטוח לא רשאית "לחזור" למבטחת רכב "אשם" בתאונה במקרים בהם יש קשר משפחתי או יחסי עבודה בין הנהגים המעורבים. בית המשפט המחוזי דחה באחרונה תביעה של "שירביט" בתאונה משפחתית שכזו, והסביר את ההיגיון שבבסיס הדברים.

במרץ 2015 נהג משאית ביקש לפרוק סחורה ותוך כדי כך התהפך הנגרר שהיה מחובר אליה, ופגע בג'יפ פולקסוואגן חונה. הג'יפ, שהיה מבוטח בשירביט, הוכרז כ"טוטאל לוס". המשאית בוטחה בחברת "קש חתמים" והנגרר בוטח על ידי "הראל". 

לייעוץ בתחום:

פנו לעורך דין ביטוח

התאונה אירעה, מה שנקרא "במשפחה": נהג המשאית הוא אחיו של בעל הג'יפ והועסק אצלו. בנוסף, פוליסות הביטוח של הג'יפ, המשאית והנגרר היו כולן על שם אשתו של בעל הג'יפ ‒ גיסתו של הנהג הפוגע.

שירביט, ששילמה לבעל הג'יפ את מחירו המלא, הגישה תביעה כנגד חברות הביטוח "קש" ו"הראל" ודרשה מהן שיפוי (החזר) על הסכום ששילמה למבוטח.

הנתבעות טענו כי שירביט אינה זכאית לשיפוי מכיוון שהמעורבים בתאונה הם קרובי משפחה. לדבריהן, חוק חוזה ביטוח קבע חריג לזכותה של חברת הביטוח לקבל שיפוי מהמזיק במצבים בהם יש קרבה משפחתית או עסקית בינו לבין הניזוק.

במצב זה, שבו יש קשר משפחתי ועסקי כה חזק בין כל המעורבים, לדבריהן, אין ספק כי חל החריג.

שירביט טענה מנגד כי כוונת המחוקק בסעיף היתה למנוע אפשרות מחברת הביטוח לתבוע אדם שהוא קרוב משפחה של המבוטח, אולם במקרה זה, הנתבעות הן חברות ביטוח ולכן החריג לא חל.

טענותיה של שירביט נדחו בבית משפט השלום ולכן היא הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

בבית המשפט המחוזי הדגישה שירביט כי "אין זה צודק להעמיס את תוצאות המקרה הביטוחי על פוליסה אחת כאשר המבוטחים עצמם, דאגו לפוליסה נפרדת הן לרכב הניזוק, הן למשאית והן לנגרר".

שלא ייפגם התא המשפחתי

השופט יעקב שינמן הבהיר כי חוק חוזה ביטוח מקנה למבטחות אפשרות לקבל שיפוי מצד שלישי שגרם לתאונה, בתנאי שלמבוטח עצמו יש זכות לקבל ממנו פיצוי.

זכות השיפוי שבחוק אינה מוחלטת, כתב השופט. החוק מחריג במפורש מקרים בהם יש קרבה משפחתית או יחסי עובד-מעביד בין הצד השלישי המזיק לבין המבוטח, שכן במקרים אלו סביר שהמבוטח לא היה תובע את אותו צד שלישי.

השופט הסביר את מטרת החריג שבחוק: "חברת הביטוח אינה רשאית לחזור לבן משפחה שהיה מעורב בתאונה כדי שלא ייפגם הקשר והתא המשפחתי עקב תביעה כזו".

במקרה זה, התאונה אינה תאונה מכוונת ומתקיימות שתי האלטרנטיבות של החריג ‒ גם קרבה משפחתית וגם יחסי עובד-מעביד. לכן סביר שהמבוטח עצמו לא היה תובע פיצוי בגין התאונה ומכאן שגם למבטחת אין זכות כזו.

לדבריו, ברור שלא בכל מקרה תוכל חברת הביטוח לחזור למזיק, שכן אחרת מתייתר הצורך בפוליסת הביטוח המקיף או בפוליסת הצד השלישי. סביר להניח שחברות הביטוח מביאות בחשבון מצבים מעין אלה כשהן קובעות את גובה הפרמיה, סיכם השופט.

בנסיבות אלה דחה השופט את הערעור.

על שירביט הוטלו הוצאות ושכ"ט עו"ד של 3,600 שקל בעבור כל אחד מהמשיבים.

  • ב"כ המערערת: עו"ד אסף חן
  • ב"כ המשיבים: עו"ד יצחק לוזון, עו"ד דמנד דביר

* עורך דין אפי נוה ממשרד עו"ד אטיאס-נוה ושות' עוסק בתחום הביטוח

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני ביטוח באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני ביטוח
מה מגיע להורים לילדים על רצף האוטיסטי?
עו"ד סיגל רייך הלל צילום: דניאל בבצ'יק
ביטוח סיעודי: האם הרפורמה באה עלינו לטובה או לרעה?
עו"ד סיגל רייך-הלל, צילום: דניאל בבצ'יק

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ