חתמו על הסדר גישור למכירת קרקע מסחרית והתחרטו. מחייב?

במסגרת גישור בין השותפים בקרקע נחתם ב-2016 מסמך שבו הסכימו ארבעה מהם למכור את חלקם ליתר אך לאחר שהתבררו עלויות המס הם נסוגו מהסכמתם. באחרונה התקבלה עמדתם שההסדר היה שלב ביניים לא מחייב.

בשנים האחרונות מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב הליך לפירוק שיתוף בקרקע שנמצאת במרכז הארץ ושייכת למספר שותפים. על הקרקע יש מבנה מסחרי המושכר בין היתר לאולם אירועים שמנוהל על ידי חלק מהשותפים. השותפים שאינם מעורבים בעסק ביקשו למכור את זכויותיהם בקרקע והסכסוך בין הצדדים נגע לגובה התמורה ולסוגיות נוספות.

באפריל 2015 הופנו הצדדים להליך גישור. ההליך היה מקיף ומעמיק ובפברואר 2016 הם חתמו על מסמך שנשא את הכותרת "פרוטוקול הסדר גישור". הצדדים סיכמו את התמורה והסכימו שימונה רואה חשבון לבחינת עלויות המס שיחולו על המוכרים.

בסמוך לאחר מכן העבירו הרוכשים למוכרים הסכם סופי לחתימה. בתגובה הם קיבלו הודעת דואר אלקטרוני בה הודיעו להם המוכרים שהם "המומים מסכום המס שעליהם לשלם" ומכך שהרוכשים נמנעים מלהעביר להם מסמכים רלוונטיים הנוגעים לרווחיות אולם האירועים.

בנסיבות אלה הגישו הרוכשים לבית המשפט בקשה להכריז שהסדר הגישור מחייב. בבקשה שהוגשה באמצעות עוה"ד יוסף בנקל ואלי כהן הם ציינו שהגישור היה אינטנסיבי ועלו בו כל הסוגיות השנויות במחלוקת. הם הוסיפו שהמשיבים מנסים להתנער מההסדר לאחר שהתברר להם שעשו טעות כלכלית ולא מדובר בעילת ביטול לגיטימית.

המשיבים, שיוצגו על ידי עו"ד ערן לב, טענו מנגד שלא מדובר בהסכם סופי אלא רק במתווה ביניים שאמור היה להוביל בהמשך להסכם מחייב. הם הדגישו שבמסגרת ההסדר לא סוכמו סוגיות מהותיות כמו שאלת המס ולא עמדו בפניהם מלוא המסמכים הנוגעים לרווחיות הנכס, מסמכים שהמבקשים היו אמורים להעביר אליהם ונמנעו מלעשות כן.

"שקיפות מלאה"

השופט גרשון גונטובניק מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת המשיבים במלואה. הוא ציין שלשתי הגישות שהעלו הצדדים יש אחיזה לשונית במסמך ואולם יתר הנסיבות מטות את הכף לטובת המסקנה שמדובר במסמך ביניים לא מחייב.

השופט הדגיש שבעברם של הצדדים סכסוכים רבים שנגעו לאי גילוי מידע וגם ההסדר הזה חייב אותם לפעול "בשקיפות מלאה" במסירת הנתונים והמסמכים הנדרשים להגעה להסכם סופי. נקודה זו תומכת לדבריו במסקנה שמדובר במסמך ביניים ושלקראת ההסכם הסופי ביקשו המשיבים לערוך בדיקות נוספות על סמך מסמכים שהיו אמורים לקבל מהמבקשים.

השופט הוסיף שגם העובדה שבהסדר לא הייתה התייחסות לגובה המס והנושא נדחה לבירור עתידי תומכת בעמדת המשיבים.

בסוף דבריו ציין השופט שגם מבחינה ההיגיון הכלכלי לא סביר שהמשיבים ראו בתמורה שסוכמה מחייבת וסופית מבלי שקיבלו מהמבקשים מסמכים רלבנטיים הנוגעים לשווי הנכס ומבלי שידעו בוודאות את שיעור המס.

עוד כתב השופט שהעברת מידע רלוונטי בין צדדים להליך גישור היא אחד מהמאפיינים החשובים של מוסד הגישור שמטרתו בין היתר היא "בירור הסכסוך בגישה שיתופית". "גם מאפיין זה תומך בגישת המשיבים לפיה היו מוכנים להגיע להסדר סופי רק לאחר קבלה נאותה של המסמכים הנוגעים בדבר", סיכם. 

בנסיבות אלה נדחתה התביעה והמבקשים חויבו בהוצאות של 15,000 שקל.

• ב"כ המבקשים: עו"ד יוסף בנקל, עו"ד אלי כהן
• ב"כ המשיבים: עו"ד ערן לב

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.