"חשבתי שזה הפקר": זיכוי לנער שהואשם בגניבת ציוד - פסקדין
בן ה-15 ואחיו הגיעו למתחם קרוואנים נטוש ולקחו משם מקרר, מכונת כביסה, מחשבים ועוד. כשהבינו את הטעות – החזירו את השלל. ביהמ"ש: "ספק אם מתקיים היסוד הנפשי"
נער שהואשם בהסגת גבול וגניבת ציוד ממתחם קרוואנים נטוש זוכה מחמת הספק. על רקע עדויות הנאשם ואחיו – שטעו לחשוב כי מדובר בציוד הפקר – ושל עד התביעה המרכזי, מנהל מרכז הנוער שבו מצוי המתחם, אשר בפועל רק חיזקה את גרסת ההגנה, קבעה השופטת יפעת גפן מבית המשפט לנוער בבית שמש שקיים ספק לגבי התקיימות היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה.
על-פי עובדות כתב האישום, בהן הודתה ההגנה, במאי 2024 הגיעו הנאשם, בן 15 באותה תקופה, ואחיו הבגירים למתחם קרוואנים במרכז נוער כלשהו. מנהל המרכז, שהעיד מטעם התביעה, אישר בבית המשפט כי מדובר במתחם נטוש, למעשה עד עצם היום הזה. הנער הואשם בהסגת גבול וגניבה, בדמות לקיחת שלל רב מתוך הקרוואנים ללא רשות – כמו מחשבים, מקרר, הליכון, מכונת כביסה וקולט אדים.
בתשובתו לאישום, כפר הנער בהתקיימות היסוד הנפשי לגביו לשם הרשעתו, בפרט נוכח גילו הצעיר. הוא סיפר שעם סגירת מרכז הנוער ונטישת המקום, עברה שמועה שהציוד הפקר, ואין בעצם מה לעשות איתו. משהוא ואחיו הבינו לאחר מכן שלא כך הם פני הדברים – פעלו להחזיר את השלל שלקחו.
מנגד טענה המדינה שהוכח מעבר לספק סביר כי הנער הסיג גבול למתחם ונטל ציוד מבלי שקיבל אישור ממנהל המרכז, או מכל גורם אחר. יתרה מכך, בחיפוש שנערך בבית הנאשם ואחיו כשבועיים לאחר המקרה אותר חלק מהציוד שנלקח (מספר משקולות וקולט אדים), כלומר לא הכול הושב. בנסיבות אלה עתרה המאשימה להרשיעו בעבירות שיוחסו לו.
אי-הבנה וקצר בתקשורת
אבל השופטת גפן קבעה, בתום בחינת מסכת העדויות והראיות, שלא הוכחה מעבר לספק סביר התקיימות היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעת הנער בעבירות שייחס לו כתב האישום. עדות מרכזית שתרמה לזיכוי הנער הגיעה מכיוון מפתיע – מנהל מרכז הנוער, ששימש למעשה כעד התביעה המרכזי.
המנהל אישר, כאמור, שמתחם הקרוואנים "היה פתוח, וכל מי שרצה להיכנס נכנס", וכי זה המצב "עד היום". ביחס לנאשם עצמו, מסר ש"כמו שאני מכיר אותו – הוא לא היה לוקח ציוד אם היה יודע שאסור". העד אף אישר את גרסת ההגנה לפיה רצו שמועות בסביבת מתחם הקרוואנים – אותן ניסה, לדבריו, למנוע – שהציוד האגור בתוכו הינו בגדר הפקר, וכי כל המעוניין לקחתו יבוא וייטול.
"תשובה זו של לא אחר מעד התביעה המרכזי, שאת גרסתו מבקשת התביעה לאמץ, נעוצה היטב בשאלת היסוד הנפשי, הנמצאת בסלע המחלוקת בענייננו", חידדה השופטת. היא האמינה, בתוך כך, לעדות הנאשם – אותה כינתה "קוהרנטית וסדורה" - כי חשב שמדובר בהפקר. הנער מסר בעדותו שכשהיה בשבת במגרש ליד מרכז הנוער, כל הילדים שם אמרו שהציוד הפקר, "כאילו במוצ"ש כל מי שבא לוקח כמה שיותר, כמה שיכול - מי שתופס תופס. זה היה השמועות באותה השבת".
חיזוק נוסף לגרסת ההגנה הגיעה מכיוון אחד האחים שהיה מעורב בתקרית. העד סיפר שבמעמד לקיחת השלל הם לא היו לבד, אלא היו שם עוד 6-7 אנשים, וכי "אנחנו נמצאים פה", כלומר בבית המשפט, רק "בגלל אי-הבנה או קצר בתקשורת", ולא משום שאכן הייתה כוונה רעה להסיג גבול או לגנוב.
בנסיבות אלה, ומשלא הוכחה מעבר לספק סביר התקיימות היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה, הורתה השופטת על זיכוי הנער מחמת הספק.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.