אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> חסיון עו"ד-לקוח אינו חל על תכתובות דוא"ל שנתפסו אצל הלקוח

חסיון עו"ד-לקוח אינו חל על תכתובות דוא"ל שנתפסו אצל הלקוח

מאת: שחר ולנר, עו"ד; אורנית אבני-גורטלר, עו"ד | תאריך פרסום : 30/09/2007 12:00:00 | גרסת הדפסה

לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נגד היינץ ישראל בע"מ

במסגרת דיון במקרה המעלה שאלות קשות ועקרוניות בשל הטכנולוגיות החדשות של מחשבים ודואר אלקטרוני, נדרש בית המשפט לשאלת חיסיון עו"ד-לקוח לגבי ראיות דיגטאליות שבקשה המשטרה לתפוס.

השאלה העיקרית שנולדה לאור העידן הווירטואלי הינה מהו "מיקומה" האמיתי של הראיה (המסמך) – האם היא כבר הגיעה ליעדה, קרי – ללקוח, ומשכך החיסיון אינו חל או שמא היא עדיין נמצאת ברשותו של עוה"ד, ואז חל החיסיון.

העובדות

במסגרת חקירת המשטרה בפרשת רמדיה, נתפסו במשרדו של מילר, המנכ"ל לשעבר, מסמכים וכונן קשיח של מחשב. מילר טען, כי החומר הנתפס אצלו חוסה תחת חסיון עו"ד-לקוח.

ע"פ פקודת הראיות, עו"ד אינו חייב למסור כראיה דברים ומסמכים שהוחלפו עם הלקוח, ושיש להם קשר ענייני לשירות, אלא אם הלקוח ויתר על החיסיון.

לטענת המדינה, זכות החיסיון הקבועה בפקודת הראיות היא של הלקוח, ומדובר בזכות אישית שתכליתה לאפשר לו להיוועץ בעורך-דין באופן חופשי, מבלי לחשוד שעורך-דינו יעביר את תוכן השיחה לאחר. לטענתה, אין להרחיב את תחולת החסיון על מסמכים ותכתובות שנתפסו אצל הלקוח.

לעומתה, טענה רמדיה כי יש להכיר בעקרון החסיון ללא קשר למיקומו הגיאוגרפי של המסמך.

תחולת חסיון עו"ד-לקוח

השופטת יהודית אמסטרדם מבית המשפט המחוזי בת"א קבעה, כי לשון סעיף 48 לפקודת הראיות מגבילה את חסיונו של מסמך - כל עוד הוא מצוי בידי עוה"ד בלבד, ולא בידי הלקוח.

לדבריה: "לשון סעיף 48 לפקודת הראיות הינה מצומצמת, ואינה מתייחסת לזכותו של הלקוח לחיסיון ההתקשרות בינו לבין עורך הדין".

השופטת ציינה, שלעומת החסיון הנ"ל, החסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משפט, שהוא יציר הפסיקה, הוא חיסיון מוחלט, מקיף יותר, וכולל גם מסמכים שטרם הועברו בין עוה"ד ללקוחו.

חסיון על תכתובות דוא"ל? אין פתרון בחקיקה

בית המשפט מתח בקורת על כך, שהחקיקה אינה מספקת פתרון חד-משמעי לסוגיות כגון דא, וכדבריו: " על אף שינוי העיתים, לא מצא המחוקק עדיין לנכון להוסיף לפקודת הראיות או לגרוע ממנה או לשנותה בעקבות משלוח דוא"ל במחשב... אין ספק, כי הגדרות, ניסוחים וקביעות שהיו יפים בעת חקיקתם בפקודת הראיות בשנת 1970 - אינם הולמים עוד את העולם הטכנולוגי החדש בו אנו חיים כיום".

השופטת קבלה את עמדת לשכת עורכי הדין, לפיה הקביעה שתכתובת אלקטרונית הנותרת במחשב הלקוח אינה חוסה בחסיון עו"ד-לקוח הינה בעלת תוצאות מרחיקות לכת, שתפגענה בדרך עבודתו והתנהלותו של עוה"ד, עד כי ניתן לומר שמדובר בגזירה שציבור עוה"ד לא יוכל לעמוד בה.

השופטת ציינה, כי נוכח הרציונל שבבסיס חיסיון עו"ד-לקוח צריך החיסיון להיבחן במבחן מהותי, ולא לשוני, ומסמכים שהוחלפו בין עו"ד ולקוח שיש להם קשר לשירות המקצועי, אם באמצעות הדואר הרגיל ואם באמצעות הדואר האלקטרוני אמורים להיות חסויים.

ואולם, על אף הקביעה, כי נחוץ להסדיר את הסוגיה באופן שיאפשר שמסמכים אשר יוחלפו בין עו"ד לקוח בדואר הרגיל או באמצעות הדואר האלקטרוני המשמש כלי יעיל, זמין, נוח וזול, יוכלו ליהנות מחיסיון עו"ד-לקוח - הגיעה השופטת למסקנה, כי ביצוע השלמת החסר יוכל להיעשות רק על-ידי המחוקק, וראוי כי מלאכה זו תיעשה על ידי המחוקק בהקדם.

לפיכך, ונוכח הקביעה כי לאור לשון סעיף 48 לפקודת הראיות לא ניתן להחיל חיסיון עו"ד לקוח על מסמכים הנמצאים ברשות הלקוח, כמו גם על הודעות דואר אלקטרוני במחשבו של הלקוח – נפסק, כי אין מנוס מהמסקנה, שהמסמכים שנתפסו במשרדו של מילר על שולחנו, וכן תכתובת הדואר האלקטרוני במחשבו - אינם חסויים, למעט מסמכים שהוכנו לצורכי הליך משפטי צפוי.

לסיכום

נראה כי לאור שתיקתו של המחוקק, נאלץ בית המשפט חדשות לבקרים לבחון את התנאים הדיגיטאליים המתקדמים באמצעות כלים משפטיים מכניים ומיושנים, ועל אף האמור ההיגיון הבריא ממלא את החסרון בחקיקה המיושנת וקובע את הנורמה המשפטית הראויה.

אין בדברים אלה כדי לשחרר את המחוקק מחובתו הציבורית לרענן את תחיקותיו המיושנות, נהפוך הוא – על המחוקק הקובל חדשות לבקרים על התערבותו של בית המשפט במלאכתו באמצעות ה"חקיקה השיפוטית", לפעול במרץ לצורך הדבקת הפערים. במיוחד שעה שבית המשפט אינו אלא אדם אחד היושב בדין, ואין לו את אפשרויות המחוקק למנות ועדה של אנשי מקצוע ואנשי ציבור שתחשוב על הסוגיה באופן נרחב ומעמיק על כל גווניו.

ב"כ המדינה: עו"ד ד"ר אבינור ועו"ד ממון

ב"כ המשיבים: 1.עוה"ד ויסמן, ששון וּברק

                        2. עוה"ד שיינמן ונגב

                        3. עוה"ד רון דרור



*עו"ד שחר ולנר שותף במשרד אלטשולר – ולנר ועורך תחום מדור אינטרנט ומחשבים באתר המשפט הישראלי – פסקדין, עו"ד אורנית אבני-גורטלר עורכת תכנים באתר המשפט הישראלי – פסקדין.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ