חידוש עולמי – בית משפט על סירה

במסע מקצועי ואישי לאמזונס פגשתי מודל חדשני של שיפוט נייד, דילמות משפטיות בין תרבויות וקהילה יהודית בלתי צפויה בקצה הנהר

בסוף חודש מרץ 2025, בפגישה אקראית בחניון בית המשפט, פנה אלי ידידי כב' השופט ציון קאפח וסיפר שהוזמן להשתתף (וכבר אישר את השתתפותו, לאחר קבלת אישור נשיאו ונשיא בית המשפט העליון) בכנס במדינת רונדוניה שבאמזונס. לצערו, עקב נסיבות אישיות, לא יוכל לטוס בעוד כחודש לכנס וביקש ממני למלא את מקומו. הוא יצר קשר עם מארגני הכנס, אשר שמחו מאוד שיגיע נציג ישראלי דובר פורטוגזית (דבר שסייע מאוד במסגרת שיחות תיאומי ציפיות שלפני הכנס וגם בימי הכנס והשתתפות בקבוצות הדיון).

רונדוניה היא אחת מ-27 היחידות הפדרטיביות של ברזיל. היא ממוקמת באזור האמזונס בצפון מערב ברזיל וגובלת במדינת בוליביה. היא משתרעת על שטח של 237,590.547 קמ"ר, שווה ערך ליותר מפי עשר משטחה של מדינת ישראל.

עיר הבירה של רונדוניה, בו התנהל  הכנס נקראת פורטו ווליו (Porto Velho - "הנמל הישן" בפורטוגזית). היא מרוחקת מריו דה ז'ניירו 2,709 קילומטרים במרחק אווירי. זהו מרחק נכבד שמדגיש את הממדים העצומים של ברזיל (וזו הסיבה שלא יכולתי לעשות את השבת עם אחי בריו ונותרתי בפורטו ווליו שם חיפשתי ומצאתי קהילה יהודית מעניינת כפי שאפרט להלן). לשם השוואה זה כמעט פי 12 מהמרחק בין אילת לקריית שמונה (כ-230 ק"מ).

רעיון השיפוט הנייד באמזונס

הטריגר לקיום הכנס היה בחידוש המעניין בעולם המשפט שמיושם היום באמזונס: במקום שהנזקקים לשירותים משפטיים יגיעו לבית המשפט (דבר שלעיתים כרוך בטרחה והוצאות מרובות המקשים על חסרי יכולת ופוגעים בנגישות של אוכלוסיות מוחלשות לבתי המשפט) בית המשפט מגיע אליהם ומעניק את שירותיו.

הדבר נעשה ב"סירת בית המשפט" ששטה על נהר האמזונס וחונה בקהילות הקטנות שלאורך הנהר, תוך מתן שירות משפטי ומעין משפטי לכלל הקהילות (כולל קהילות של אינדיאנים). יש לזכור שתפקיד השופט בברזיל אינו מסתכם רק בהכרעות בסכסוכים אלא גם במגוון תחומים נוספים המשפיעים על חיי התושבים. כך למשל שופט יכול לערוך חתונות, להנפיק תעודות (כמו תעודת פטירה) וכדומה.

לפרויקט זה השיקו את השם "צדק מהיר נודד בנהר" (Justiça Rápida Itinerante Fluvial) והגדירו אותו כפרויקט המביא את שירותי מערכת המשפט לקהילות נדחות או קשות הגישה, במטרה להקל על הגישה לצדק ולפתור סוגיות משפטיות באופן מהיר ויעיל, ומערכת המשפט נרתמת לכך על ידי הקצאת שופטים ומנהלה.

בין התביעות הנפוצות ביותר נמצאות סוגיות משפחה (משמורת, מזונות, גירושין), רישום אזרחי (הכרה באבהות, הוצאת מסמכים), ותביעות קטנות.

כמו כן עוסק הפרויקט בעריכת טקסי נישואין לזוגות המעוניינים להסדיר את מעמדם, וכן בהנפקת מסמכים כגון הוצאת תעודות לידה, נישואין ומסמכים אחרים הדרושים לממש זכויות אזרחיות וחברתיות.

ב"סירת בית המשפט", מרבים לעסוק גם בגישור ובפישור, תוך העדפת פתרון סכסוכים באמצעות הסכמות בין הצדדים.

אוניברסיטת הרווארד

הפרויקט מלווה בידי אוניברסיטת הרווארד, אשר מממנת את ההשתלמויות והכנסים (כולל זה שהנני מדווח עליו) כשהמטרות העיקריות הן הרחבת הגישה לצדק לאוכלוסיות החיות באזורים מבודדים או קשים לתנועה, הפחתת הביורוקרטיה והאצת הפתרון של סוגיות משפטיות, קידום הכלה חברתית והבטחת זכויות יסוד, וחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט.

אוניברסיטת הרווארד גם מנהלת מסלול מיוחד ללימודים גבוהים והשתלמויות לשופטי מחוז האמזונס (הכולל מלבד מדינת רונדוניה בה היה הכנס, גם את מדינות פרה, אמזונס, רוריימה, אמפה ואקרה) בארה"ב.

התרשמותי היתה שהשקעות אדירות אלו של אוניברסיטת הרווארד (ובאופן עקיף גם של ממשלת ארה"ב) נובעות גם מרצון להשפיע על המדיניות וההחלטות בקשר לשימור הסביבה, ומניעת השתלטויות על ידי שריפות של שטחים שביער האמזונס.

השקעות אלו כוללות חכירת סירות בעלות שלוש קומות השטות בנהר ומצוידות לביצוע דיונים ושירותים אחרים המתבצעים במקום, ונמנעים מהצורך של אנשים להגיע לבתי המשפט.

במסמכי היסוד של הפרויקט צוין שהצדק המהיר הנודד הוא כלי חשוב להבטחת גישה לצדק לכולם, במיוחד לאלה החיים באזורים נדחים או עם משאבים מועטים. היוזמה תורמת להשכנת שלום חברתי, פותרת סכסוכים ומקדמת דו-קיום הרמוני בקהילות. על ידי הבאת שירותים ומסמכים חיוניים, הצדק המהיר הנודד מקדם אזרחות טובה ומימוש מלא של זכויות.   

מהלך הכנס

מטרת כנס השופטים הבינלאומי היתה מצד אחד להציג בפני שופטים מכל העולם את תכנון המיזם וביצוע הפרויקט ומצד שני לבקש הצעות כיצד לשכלל את הפרויקט ולקבל תובנות – במיוחד בקשר לסדרי דין וראיות – כיצד להתאימם לפרויקט זה.

לאחר שיחות תיאום ציפיות עם מארגני הכנס נקבע שאציג את מערכת המשפט הישראלית באופן כללי ואכין הרצאות ספציפיות בקשר לשני נושאים שעניינו את המארגנים: האחד הוא היחסים בין מערכת המשפט בארץ לשבטים הבדואים אזרחי הארץ, והשני הוא סדר דין מהיר כפתרון ביניים בין הליכי תביעות קטנות והליכים אזרחיים רגילים.

נושא הבדואיים עלה כיוון שמערכת המשפט הברזילאית – ובמיוחד באזור האמזונס – מתמודדת עם דילמות כיצד להתייחס למורשת, למנהגים ולתרבות האינדיאנית הכל כך שונה ולעיתים מביאה לקונפליקטים המגיעים לבתי המשפט. נושאים כמו הפוליגמיה, פדופיליה ונישואי קטינות, אלימות במשפחה, החזקת נשק בלתי חוקי וסכסוכי קרקעות מעסיקים רבות את מערכת המשפט ביחסה כלפי השבטים האינדיאנים.

הדילמות העיקריות נובעות מהשאלה עד כמה להתחשב במנהגים השבטיים הסותרים הוראות חוק ופסיקות של בתי משפט. מארגני הכנס התעניינו כיצד אנו בישראל מתמודדים עם סוגיות מקבילות או דומות שמתעוררות בקשר עם האוכלוסייה הבדואית.

כיוון שבבית המשפט בתל אביב סוגיות אלו לא מגיעות כלל ולא רציתי להצטייד רק בפסקי דין ובחומר תיאורטי, פניתי לידידי הנשיא עמית יריב אשר הפנה אותי לסגני הנשיא השופטים יורם ברוזה (בתחום האזרחי ובמיוחד סכסוכי קרקעות) וענת חולתה (בתחום הפלילי) אשר סיפקו לי חומר רב ותובנות מהשטח על היחס בין מערכת המשפט והבדואים בנגב.

בנושא תקנות סדר הדין המהיר, כפתרון מתאים למצבי ביניים בין הליך אזרחי רגיל להליך תביעות קטנות (מדינות דרום אמריקה, כ"שייכות" לשיטת המשפט הקונטיננטלית הרומנו-גרמנית, כלל לא מודעות לדו"ח   הלורד  WOOLF והמלצותיו ב:Draft Civil Proceedings Rules "ACCESS TO JUSTICE").  בכדי להתכונן לחלק זה של ההרצאה הסתייעתי ותרגמתי חלקים מספרי העוסק בנושא (ד"ר מנחם (מריו) קליין וד"ר אביעד איגרא, "מסלול דיון מהיר"  (מהדורה רביעית מעודכנת - 2022) בהוצאת נבו הוצאות לאור בע"מ).

הפער בין הכנת ההרצאות לצורך לעסוק בהסברה

בשלושת ימי הכנס התקיימו קבוצות דיון משותפות בשילוב עם הרצאות פרונטליות. בימים שלפני ואחרי הכנס התקיימו סיורים בשטח בכדי להתרשם מהמיזם. הרצאתי נקבעה ליום השלישי של הכנס בשעות הצהריים ולהפתעתי ביומיים הראשונים של הכנס עסקתי בעיקר בהסברת העמדות המשפטיות של ישראל בנוגע לסכסוך ברצועת עזה ובכלל.  העובדה שהסתובבתי עם כיפה זימנה לי בהפסקות, בקבוצות הדיון ובארוחות המשותפות שיחות רבות בנושא. חלקם הקטן מאנשים שהתריסו והציקו וחלקם הגדול ממשפטנים שבאמת רצו להבין עד הסוף את האשמות כלפי ישראל: ביצוע רצח עם ופשעי מלחמה, קיום משטר אפרטהייד כלפי האוכלוסייה ערבית בעלת אזרחות ישראלית והאשמה קשה של קולוניאליזם יהודי בארץ ישראל.למען האמת האשמות אלו ובעיקר הטענות על נתק בין היהודים לבין ארץ ישראל לא היו זרים לי. נתקלתי בהם באיטליה לפני שנתיים כששהיתי שם בחופשת שבתון (מאמר על שבתון זה פרסמתי בעלון השופטים באותה עת).מעבר לציון עובדות היסטוריות על הקשר התרבותי, דתי ולאומי של העם היהודי לארץ ישראל, סיפרתי סיפורים אישיים עלי ועל משפחתי. על השירות הצבאי שלי ועל ההתמודדות עם הטרור, הגיוס של ילדיי למילואים אין סופיים, על הירידה למקלטים והצורך לדון בתיקים למחרת לילה ללא שינה רצופה בגלל אזעקות של טילים.  לנוכח העניין הרב שגילו הנוכחים בכנס בנושאים אלו (וגם העובדה שנכח שם נציג קטר שלא חסך ביקורת עלינו וגם שופט ברזילאי החבר ב ICC) הכנסתי תכנים רבים כאלו להרצאתי המרכזית ושיניתי אותה מאוד. בתחילתה החזקתי מצה בידי (הכנס התקיים מייד לאחר הפסח ולקחת לשם כמה מצות שנותרו מפסח שיהיה מה לאכול כשר מעבר לפירות וירקות...) והסברתי שלפני 3337 שנים עם ישראל יצאו ממצריים ובמשך 150 דרות אנו חוגגים את סדר הפסח עם הילדים והנכדים ואוכלים את המצה הזו. משם המשכתי על כל המאורעות העיקריים בקראו לעמינו עד לשיבת ציון ועד ימינו, תוך מתן פרספקטיבה רחבה ואמתית של הסכסוך.

מיקרוקהילה של צאצאי יהודי מרוקו

הרצאתי נמסרה בצהרי יום שישי ובהתייעצות עם אחי הגענו למסקנה שאין היתכנות להגיע בשתי טיסות (אין טיסה ישירה בין פורטו וליו לריו דה ז'ניירו, אלא צריכים לקחת טיסה לברזיליה הבירה ומשם לריו...) לפני השבת לריו דה ז'ניירו, אז נשארתי לשבת במקום. חיפשתי יהודים באיזור בכדי לעשות איתם את השבת ולהפתעתי (וגם הפתעת אחי וחברים בדיו ובסאן פאולו שאמרו לי שאין סיכוי שיהיו יהודים במקום כה נידח ובוודאי לא קהילה מאורגנת) מצאתי מיקרוקהילה של יהודים צאצאי יהודים מרוקאים שהיגרו לצפון ברזיל במאה ה 19. יהודים חמים, עם מסורות ותפילות מרוקאיות, איתם עשיתי את השבת, כולל תפילות, קבלת שבת והבדלה, שיחות על ישראל ועל יהדות ושירה משותפת.וכבדיחה סיפרתי בחזרתי לארץ שאם מישהו יגיע לפורטו וליו, אמזונס וימצא שם יהודים מרוקאים ששרים זמירות שבת אשכנזיות עם מלא זיופים...תדעו כבר מי לימד אותם...

סיכום ומסקנות

לפני כמה חודשים השתתפתי כנציג ישראל בכנס שופטים בינלאומי שהתקיים באזור האמזונס, בצפון ברזיל. הכנס עסק בחידוש מעניין בעולם המשפט שמיושם היום באמזונס: במקום שהנזקקים לשירותים משפטיים יגיעו לבית המשפט, בית המשפט מגיע אליהם ומעניק את שירותיו.

הדבר נעשה ב"סירת בית המשפט" ששטה על נהר האמזונס וחונה בקהילות הקטנות שלאורך הנהר, תוך מתן שירות משפטי לכלל הקהילות (כולל קהילות של אינדיאנים).

בתחילת הדרך, בתיאום עם מארגני הכנס מאוניברסיטת הרווארד ושופטים מקומיים, הכנתי הרצאות על הליך "סדר הדין המהיר" אצלנו בארץ ועל הדילמות ואתגרים שבטיפול המשפטי באוכלוסייה הבדואית בנגב.

מהר מאוד גיליתי שמשתתפי הכנס פחות מעוניינים בכך אלא יותר בהאשמות הקשות כלפי מדינת ישראל וצה"ל, ובהרצאתי המרכזית, ביום השלישי של הכנס הייתי צריך להתמקד בכך ובקשר שבין העם היהודי לארץ ישראל, בטרם התפניתי לעסוק בנושאים שהכנתי להרצאתי בתיאום הציפיות שהיו לי עם מארגני הכנס לפני הגעתי לאמזונס.

כ"בונוס" לחוויות שהיו לי בכנס, גם הכרתי קהילה יהודית קטנה, צאצאי יהודי מרוקו שהגיעו לפני כ 150 שנה לצפון ברזיל, וממשיכים, במסירות נפש גדולה, לשמור על הגחלת היהודית בסוף האמזונס.

• הכותב הוא שופט בכיר בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. דוקטור למשפטים (Ph.D) מטעם אוניברסיטת תל אביב, מרצה באוניברסיטת בר אילן. תודתי נתונה לשופט ציון קאפח על שקישר אותי עם מארגני הכנס ולכב' סגן הנשיא, השופט יובל גזית, לכב' הנשיאה אפרת אור אליאס על אישור הנסיעה בתפקיד ולכב' הנשיא השופט יצחק עמית על הטלת תפקיד ייצוג מדינת ישראל בכנס על כתפיי. תודה גם לנשיא עמית יריב ולסגני הנשיא, השופטים יורם ברוזה וענת חולתה על המידע הרב שסיפקו לי על היחס ונקודות הממשק בין מערכת המשפט והבדואים בנגב. לבסוף תודתי לעו"ד אורי שרגאי שעבר על המאמר והעיר הארות והערות חשובות.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.