שאלת התניה חוזית, המגבילה את חופש העיסוק של תקליטן, עמדה למבחן בבית משפט השלום בתל אביב, בפני השופטת שושנה אלמגור.
שמואל אנריקה, הועסק על ידי חברת אביב זלצר מפיקים תחילה כרקדן ולאחר מכן כתקליטן. חברת אביב מתמחה בהפקת אירועים בסגנון ברזילאי ודרום אמריקאי.
בין הצדדים נחתם הסכם על פיו נאסר על אנריקה במשך תקופה של 5 שנים לעבוד כתקליטן אצל מעסיקים אחרים.
בשלב מסוים התגלה כי אנריקה גנב ממעסיקתו כספים (עובדה שאנריקה הודה בה) ובעקבות זאת נחתם בין הצדדים חוזה להפסקת עבודה והשבת הכסף. בשני סעיפים מסעיפי החוזה, נאסר שוב על אנריקה להתחרות בחברה ונקבע כי אם יופר ההסכם יפצה אנריקה את החברה בסכום של 100 אלף דולר.
אנריקה הפר את ההתחייבות והחברה תבעה ממנו את הפיצוי כמוסכם.
השופטת אלמגור בחנה את תניית איסור התחרות וקבעה כי לא מתקיים אינטרס לגיטימי של המעביד המצדיק את הגבלת עיסוקו של העובד. "התובעת לא הוכיחה כי תיקלוט בכלל ותיקלוט בסגנון ברזילאי ודרום אמריקאי בפרט הם בבחינת סוד מסחרי"... לא הוכח כי בידי התובעת פורמולה או מינון מיוחד לערוב בין סוגי המוסיקה, המהווים סוד הצלחה".
השופטת אלמגור הסתמכה על סעיף 30 לחוק החוזים וקבעה כי "חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים או סורים את תקנת הציבור - בטל".
השופטת קבעה כי אנריקה נותר חייב לחברה כספים אך קבעה כי נושא צריך להתברר בדיון נפרד.
א' 093503/00 אבי זלצר מפיקים בע"מ נ' אנריקה שמואל
למדור דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.