חובת היידוע הופרה: 8 מיליון ש' להורים שבתם נולדה עם פיגור שכלי

המחוזי פסק להורים פיצוי של כ-12 מיליון שקל. ביהמ"ש העליון מצא שמדובר בפיצוי חריג בגובהו על אף שאישר כי קופת חולים כללית והרופא המטפל הפרו את חובת הגילוי כלפי ההורים. 

במרץ 1995 ילדה האם הצעירה תינוקת, בשעה טובה. למרבה הצער, פחות משנתיים לאחר מכן, אובחנה הילדה כסובלת מתסמונת ה-X השביר, הגורמת, בין היתר, לפיגור שכלי.

לכתבות נוספות בנושא:

• העליון: נפגעי לידה רשלנית יורשו לתבוע בשנה הקרובה על עצם היוולדם
• מכון מור ישלם למעלה מ-3.6 מיליון שקל: לא אבחן מום בעובר

הילדה והוריה הגישו תביעה נגד קופ"ח כללית והרופא שביצע את מעקב ההיריון באם. בתביעה, שנדונה בביהמ"ש המחוזי בירושלים, טענו ההורים כי העובדה שהאם לא נשלחה לבדיקת נשאות לתסמונת - ואף לא קיבלה כל מידע על האפשרות לבצע בדיקה כזו - מהווה רשלנות.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את התביעה ופסק להורים פיצוי של כ-12 מיליון שקל. החלטה זו הובילה להגשת ערעורים הדדיים לביהמ"ש העליון.

הרופא והכללית טענו, בין השאר, כי בשנות התשעים של המאה הקודמת, כשהבדיקה עוד הייתה בחיתוליה והיו ספקות לגבי מהימנותה, לא היה נהוג להמליץ על עריכתה בהיריון בסיכון נמוך.

ההורים טענו, כי הבדיקה המדוברת הייתה בדיקה מהימנה והתבצעה בנשים כבר ב-1991. עוד טענו, כי אין קשר בין העדר פרקטיקה רפואית מקובלת, לבין קיום חובת הגילוי כלפי מטופלים. 

בין הפרקטיקה לחובת הגילוי

השופט יצחק עמית קיבל את טענות ההורים בנוגע להפרת חובת הגילוי: מלבד העובדה שב-1994 כבר היו מקומות שערכו את הבדיקה גם בנשים עם היריון בסיכון נמוך, אין קשר בין הפרקטיקה הנוהגת באותה תקופה לכך שהרופא היה מחויב ליידע את ההורים על עצם קיומה.

לדברי השופט חובת הגילוי לגבי דרך טיפול מסוימת מתקיימת עוד לפני שהיא הופכת לפרקטיקה מקובלת או שמוציאים הנחיות בעניינה. בהקשר של הבדיקה, הפנה השופטת לקביעת ביהמ"ש המחוזי, שלפיה, נקודת הזמן בה חובת הגילוי לגבי הבדיקה התגבשה הייתה ב-1994 - מועד בו האם הצעירה כבר הייתה במעקב ההיריון. משכך, קבע השופט, שאין להתערב בפסק דינו של המחוזי ככל הנוגע לשאלת האחריות וחובת הגילוי: בעת הטיפול באם, היה הרופא חייב  ליידע את ההורים בדבר האפשרות לביצוע הבדיקה.

השופט עמית חזר על ההלכה כי כאשר מדובר בבדיקות המבוצעות במהלך ההיריון והמיועדות לאתר מומים בעובר, מותר להניח שאצל כל הורה קיימת ציפייה סבירה לקבל את מלוא האינפורמציה האפשרית מהרופא כדי שיוכל לכלכל את צעדיו ולהחליט אילו בדיקות ברצונו לבצע, מלבד הבדיקות שמעמידה לרשותו הרפואה הציבורית.

עם זאת, בשאלת הפיצוי, הגיע השופט עמית למסקנה שונה: לשיטתו, סכום הפיצוי שנפסק להורים חריג בגובהו, ומשכך יהא זה מוצדק להפחיתו. השופטים אסתר חיות ועוזי פוגלמן הצטרפו למסקנתו, ובסופו של דבר, הוחלט להפחית כ- 4 מיליון ש' מסכום הפיצוי, כך שהרופא וקופת החולים ישלמו להורים כ- 8 מיליון שקל.

• ב"כ המערערים: עו"ד אסף פוזנר, עו"ד אתי ליבמן-עפאים
• ב"כ המשיבים: עו"ד יעקב אבימור, עו"ד שרון דלמן-קראוס

* עו"ד ענת גוטמן, שותפה במשרד עורכי הדין גוטמן-אמיר, העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בילדים.

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.