התיישנות העונש על דו"חות חנייה
תק 4984/04, כהן יפעת נגד עיריית ירושלים
ביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים קבל את תביעתה של התובעת, אשר קבלה דו"חות חניה מעיריית ירושלים, לפיהם חנתה במקום המוסדר לחנייה בלא ששילמה את התשלום הדרוש, וקבע כי העונש התיישן בשל מחדלי התביעה.
התובעת פנתה לעירייה בבקשה כי תבטל את הדו"חות. לאחר 3 וחצי שנים, שלחה העירייה לתובעת הודעת קנס נוספת, ואף הטילה עיקול על מכוניתה.
לעניין הקנס, השופט אברהם טננבוים קבע, כי חוק סדר הדין הפלילי איננו דורש מהרשות להודיע בבירור לנאשם על חובו ואפילו לא לשלוח לו דואר רשום עם אישור מסירה. כל שנדרש הוא משלוח הודעה בדואר רשום ואז עובר ישירות נטל הראיה לנאשם/נידון להוכיח כי לא הודע לו.
במקרה דנן, העבירה לא התיישנה, שכן אף שלא הוכח כי העירייה שלחה לתובעת בדואר רשום הודעה על ביצוע העבירה, התובעת מודה שידעה על הדוחות.
ואולם, לעניין העונש, הרי מרגע שבו היה על הנידון לשלם את הקנס נמדדות שלוש שנים. במהלך שנים אלו צריכה העירייה לפעול פעולה כלשהי.
נקבע, כי במקרה הנדון לא הוכח כי העירייה נקטה פעולה כלשהי בפני וכי עשתה איזשהו מעשה סביר על מנת לבצע את העונש תוך 3 שנים. העונש התיישן ואין כל עילה לבצעו. ממילא פעולות העירייה הקשורות לעיקול אינן תקפות והתובעת צודקת בתביעתה.
השופט טננבוים הביע ביקורת על מחדלי העירייה, וציין שאסור שהעירייה תראה בקנסות החנייה מכשיר להגדלת הכנסותיה. מטרת הענישה היא למנוע מנהגים להתנהג שלא בהתאם לחוק, ולכך צריכה היה להיות מכוונת.
תק 4984/04, כהן יפעת נגד עיריית ירושלים
למדור תעבורה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
