התחמק מבדיקה גנטית והוכרז כאב לילדה

האם ביקשה לערוך בדיקה שתוכיח כי בן זוגה לשעבר שעזב אותה כשהייתה בהריון הוא אבי הקטינה. למרות סירובו לשתף פעולה, בית המשפט קבע את אבהותו

בית משפט לענייני משפחה באילת קיבל לאחרונה תביעת אבהות שהגישה אם לקטינה שביקשה לערוך בדיקה גנטית לבן זוגה לשעבר ולקבוע שהוא האב של בתה. הנתבע לא שיתף פעולה עם ההליכים, לא התייצב לדיונים, והתחמק שוב ושוב מביצוע הבדיקה. סגן הנשיא השופט מרדכי (מוטי) לוי עשה שימוש בחוק מידע גנטי המאפשר להסיק אבהות מסירובו של אדם לבצע בדיקה, וקבע על פי הראיות שהציגה האם כי הנתבע הוא אבי הקטינה.

האם טענה במסגרת התביעה כי בתה נולדה ממערכת יחסים זוגית שניהלה עם הנתבע במשך 3 שנים והשניים נפרדו כשהייתה בהריון. לדבריה הנתבע ראה את הילדה פעם אחת ובהתחלה אף שלח לה כסף מדי פעם עבור מזונות, אך בהמשך הוא הפסיק ונעלם.

הנתבע לא שיתף פעולה עם ההליך. הוא סירב לחתום שקיבל את כתב התביעה, לא הגיש כתב הגנה ולא הגיע לדיון, שנדחה בשל כך למועד אחר.

לדיון הבא הנתבע התייצב ואף הודיע כי הוא מסכים לבדיקת הרקמות. אולם בסופו של דבר לא הגיע לתור שנקבע בבית החולים בהוראת בית המשפט.

בנסיבות אלו הגישה האם בקשה נוספת למתן החלטה בבקשה לקביעת אבהות ונקבע דיון במעמד כל הצדדים. טרם הדיון ציין השופט את החוק למידע גנטי שמסמיך את בית המשפט להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת ואף לקבוע קשר משפחתי.

היועץ המשפטי לממשלה, שצורף כנתבע בהליך, התנגד לקביעת אבהות ללא בדיקה גנטית וטען כי יש למצות קודם את ההליכים ולהביא את הנתבע לבדיקה באמצעות צו הבאה.

נציג היועמ"ש ציין כי שוחח טלפונית עם הנתבע – ששוב לא התייצב לדיון – והוא מסר לו שאינו מתנגד לביצוע הבדיקה, אלא שפשוט אין לו כסף לשלם עליה. לגרסתו, מעולם לא הייתה לו מערכת יחסים עם התובעת למעט קיום יחסי מין פעם אחת.

כדי להפריך את הטענה התובעת הציגה לביהמ"ש תמונות משותפות שלה ושל הנתבע מזמנים שונים וחלופת מסרונים שבהם דרש בשלום הילדה והביע דאגתו אליה כשהייתה מאושפזת.

פעם אחת מספיקה

סגן הנשיא מרדכי לוי קבע כי הראיות שהציגה התובעת מדברות בעד עצמן ומעידות על מערכת יחסים עמוקה יותר מ"קיום יחסי מין פעם אחת'". מעבר לכך, משהנתבע מודה שקיים יחסי מין עם התובעת היה עליו להזדרז ולבצע הבדיקה, במיוחד אם הוא סבור שאינו האב.

השופט הבהיר כי בירור האבהות הוא חשוב הרבה מעבר לשאלת המזונות, ויש לכך השלכות נרחבות על חיי הקטינה בסוגיות של מעמד האישי, היבטים רפואיים, ייחוס עצמי, טעמים חברתיים ועוד. "האם מי שאמה הרתה מקיום יחסי מין 'פעם אחת' אינה זכאית לדעת מי אביה? התשובה לכך היא לא רבתי!" כתב.

השופט ציין שדרך המלך לקביעת אבהות היא בדיקה גנטית, אך במקרה זה ברור שהנתבע אינו מתכוון לבצע את הבדיקה והתנהלותו מתפרשת בפועל כסירוב.

לבסוף הבהיר השופט כי בניגוד לעמדת היועמ"ש ניתן לקבוע אבהות במקרה זה לפי חוק מידע גנטי, ולאחר ששוכנע כי זה אכן המצב – קבע שהנתבע הוא אבי הקטינה.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 2,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד ליהי אנקונינה מטעם הסיוע המשפטי
• ב"כ היועמ"ש: פרקליטות מחוז דרום - אזרחי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין