התביעה על סך כ-700,000 שקל נדחתה במלואה לאחר שנקבע כי השוכר היה רשאי לסיים את החוזה משום שהוטעה לחשוב שהעסק חוקי
בית משפט השלום בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה שהגיש בעלים של נכס המשמש כאטליז באופקים נגד מי ששכר את הנכס והפעיל את העסק עד לפני כ-4 שנים. התובע ביקש לחייב את השוכר לשלם לו 684,444 שקל עקב הפרת הסכם השכירות ונזקים שונים. השופטת נעם חת מקוב קבעה שהתובע לא גילה לנתבע לפני החתימה על ההסכם שאין לעסק רישיון, ובמצב כזה הנתבע רשאי היה לבטל את ההסכם ללא חיוב כספי כלשהו לתובע.
תחילת הפרשה לפני כ-7 שנים, אז חתמו הצדדים על הסכם שכירות לתקופה 5 שנים שאמורה הייתה להסתיים במרץ 2021. ואולם כבר בנובמבר 2017, על רקע כשלים בהוצאת רישיון לעסק, הודיע הנתבע על סיום ההסכם.
חודשיים לאחר מכן הוגשה לבית המשפט התביעה, בה עתר התובע באמצעות עו"ד שני ישראלי לתשלום השכירות עבור התקופה שנשארה, ולפיצוי על נזקים שונים שלטענתו הנתבע גרם בנכס. התובע טען בין היתר כי האחריות להוצאת רישיון עסק לפי הסכם השכירות הוטלה על הנתבע, והוא כשל בכך. לדבריו, הוא הפעיל את העסק באמצעות רישיונות זמניים למשך כ-6 שנים לפני כניסת הנתבע.
מנגד טען הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד גדעון פנר ועו"ד סתיו שמש, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב. לטענתו, בשלב מסוים התברר לו שהנכס לא מחובר למערכת הביוב, לאחר שראה את התובע שואב מי ביוב בחצר האחורית ומעביר אותם לחצר של השכן.
הנתבע טען כי ביקש מהתובע לתקן את המחדל אך הוא סירב, ובשל כך נמנע מהנתבע לקבל רישיון עסק. לשיטתו, בנסיבות אלה הוא היה רשאי לסיים את החוזה מכיוון שהוטעה על ידי התובע לחשוב שניתן לקבל רישיון, אף שבפועל זה לא היה אפשרי.
בקושי מכולת
השופטת חת מקוב קבעה שהתובע לא הוכיח שהיה לו רישיון לעסק לפני כניסת הנתבע. לדבריה מהראיות עולה שלמעט חצי שנה בה ניתן רישיון זמני, העסק התנהל לאורך השנים ללא רישיון.
השופטת ציינה כי התובע לא צירף לראיותיו רישיון כלשהו. רק במהלך חקירת העד מטעמו – אחראי רישוי עסקים בעירייה – הוצג לראשונה רישיון עסק לתקופה של 10 חודשים בשנת 2016 שניתן להפעלת מכולת. בנוסף הוצג היתר זמני מ-2011 להפעלת אטליז, אך הוא היה כפוף להסדרה תכנונית שמעולם לא בוצעה.
"עולה אם כן", כתבה השופטת, שמעולם לא היה רישיון קבוע להפעלת אטליז, ולתקופה מסוימת ב-2016 היה רישיון להפעלת מכולת. היא הוסיפה שהתובע אף לא היה יכול לקבל רישיון להפעלת אטליז משום שהדבר כפוף לאישור של משרד הבריאות, שמעולם לא ניתן.
השופטת ציינה בנוסף את העובדה שזמן קצר לאחר שהנתבע פינה את הנכס, התובע החל להרוס אותו. לדברי השופטת מדובר בהוכחה שהתובע ידע שאינו יכול להפעיל אטליז ברישיון במבנה שהשכיר לנתבע.
כמו כן, השופטת עמדה על הפרדוקס שבתביעת דמי שכירות על נכס שנהרס וכבר לא יכול לשמש את הנתבע.
לפיכך השופטת קבעה שהתנהלות התובע עולה כדי הטעיה המהווה פגם בכריתת חוזה השכירות ובמצב כזה הנתבע היה רשאי לבטל את החוזה.
התביעה נדחתה והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 42,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין