אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> השופטת: מתקשה להסכים עם נוסחאות ברורות לקביעת מזונות

השופטת: מתקשה להסכים עם נוסחאות ברורות לקביעת מזונות

אישור פרסום:
שלום, אביטל רבינוביץ עו"ד מגשרת ונוטריונית

הבקשה נקלטה בהצלחה

המשך יום נעים,

צוות פסקדין


מאת: עו"ד אביטל רבינוביץ | תאריך פרסום : 20/03/2018 08:47:00 | גרסת הדפסה
עורך דין משפחה, השופטת: מתקשה להסכים עם נוסחאות ברורות לקביעת מזונותעו"ד אביטל רבינוביץ (צילום: רונן עמרני) [תמונת אילוסטרציה חיצונית: zimmytws, 123rf.com]

מאז פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין מזונות ילדים בתי המשפט מנסים למצוא דרכים ליישם את העקרונות. השופטת שפרה גליק הציגה דעה שלפיה יש להיצמד לעקרונות אך לא לנוסחאות.

ביהמ"ש למשפחה בתל-אביב קיבל תביעה של אם לשניים, שביקשה להגדיל את סכומי המזונות שעליהם סיכמה עם בעלה לשעבר בהסכם גירושין לפני מספר שנים. השופטת שפרה גליק שוכנעה כי צרכי הילדים לא נבחנו כמו שצריך – דבר שמצדיק את פתיחת ההסכם.

ההורים התגרשו ב-2012 וילדיהם כיום מעל גיל 6. בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין ב-2012 הוסדרו ענייני המשמורת והמזונות.

נקבע שהאב (הנתבע) יקבל את הילדים בכל יום ג' ללא לינה ובכל סוף שבוע שני לסירוגין. בסוף שבוע ללא לינה הם יישארו לישון אצלו ביום ה'. לגבי המזונות נקבע כי הוא ישלם להם 3,000 שקל בנוסף למחצית מעלויות החינוך והחוגים.

לפני מספר חודשים האם הגישה תביעה להגדלת מזונות. תביעתה התבססה על מה שנקרא בלשון המשפטית "שינוי נסיבות מהותי".

האם טענה כי כיוון שהילדים לא ישנים יותר אצל אביהם הנטל הכלכלי שלה גדל. בנוסף, היא טענה כי בכל דבר כמעט היא נאלצה לפנות אל האב בהליכים בהוצאה לפועל.

לאחר שעיינה בתסקיר שירותי הרווחה, השופטת גליק נוכחה לראות כי הילדים אכן ישנים אצל אביהם הרבה פחות מבעבר.

על השאלה מה הביא למצב זה ההורים הציגו גרסאות שונות לגמרי. האב טען כי האם מסיתה את הילדים נגדו, בעוד שהאם טענה כי הילדים פוחדים מאביהם שמתנהג באופן אלים.

השופטת גליק הבהירה שקשה לומר שהצמצום בזמני השהייה של הילדים עם אביהם מהווה "שינוי נסיבות מהותי". מאידך, השופטת סברה כי התביעה הזו אינה נחשבת לתביעת להגדלת מזונות.

לשיטתה, מדובר בתביעה עצמאית של הילדים למזונותיהם שכן מבחינה מהותית, ההסכם שאליו הגיעו הצדדים נעשה מבלי שהאינטרסים והצרכים שלהם נבחנו ונשקלו לעומק.

בנסיבות אלה, לפי השופטת, ניתן "לפתוח" את ההסכם ולבחון שוב את שאלת מזונות הקטינים גם ללא שינוי נסיבות מהותי.

אין "מזונומט"

משכך, השופטת בחנה מחדש את מצבם הכלכלי של ההורים. היא מצאה שהאם מכניסה כ-6,000 שקל לחודש, ואילו האב מכניס כ-15,000 שקל לחודש (לאחר ניכוי שכר דירה). בהתאם נקבע כי היחס בין הכנסותיהם הפנויות הוא 20% האם ו-80% האב.

בתוך כך השופטת הזכירה כי לפי פסק דינו של ביהמ"ש העליון שניתן בקיץ האחרון, המזונות יחולקו על פי יחס הכנסותיהם הפנויות של ההורים, ובהתחשב בזמני השהות.

לאחר שניתחה את צרכי הילדים, השופטת חייבה את האב לשלם עבור כל אחד מהם מזונות בסך 1,530 שקל בתוספת דמי מדור בסך 726 שקלים. התוצאה היא כ-4,500 שקל לחודש – 1,500 שקל יותר ממה שנקבע בהסכם.

מעניין לציין כי השופטת חלקה על דעה שהובעה בבתי המשפט המחוזיים שדנו בנושא של מזונות ילדים מעל גיל 6, שהציעה נוסחה ברורה לחישוב מזונותיהם. בשונה, השופטת ציינה כי היא "מתקשה מאוד" לפסוק מזונות על פי נוסחה מתמטית.

"למיטב ידיעתי – רוב שופטי המשפחה אינם מחזיקים בלשכתם 'מזונומט', אני מאמצת את העיקרון שיש להביא בחשבון את חלוקת זמני השהיה של הקטינים עם כל אחד מהורים עת באים אנו לפסוק מזונות, אך סבורתני, שקשה מאוד וכמעט בלתי ישים לנסות ולפסוק מזונות אלה על פי הנוסחה שבפסק הדין", כתבה.

האב חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.

עו"ד אביטל רבינוביץ עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה
מה יעלה בגורל המטבעות הווירטואליים אחרי מות בעליהם?
עו״ד ראובן גוברין (צילום: דן בן ארי)

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ