הנער המנוח, בן 17 במותו, הובא לחדר מיון של בי"ח כרמל כשהוא פגוע מחדירת מקל מטאטא אל פי הטבעת פנימה, אשר גרם לדימום ברקטום ולנזק קשה באיברי הבטן.
המשיב, ד"ר דניאל בן דוב, היה אז רופא מנתח במחלקה כירורגית א'. המשיב הנוסף הוא אדם וויזל, אשר היה רופא תורן של אותה מחלקה.
נגד 2 המשיבים, הרופאים, הוגש כתב אישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות שביטוייה היה באיחור במתן אנטיביוטיקה ומתן הרכב בלתי מתאים, עריכת בדיקת גסטרוגרפין מיותרת ומזיקה, השהיית הניתוח, אבחון שגוי של המצב והעדר בקרה וניטור מספיקים ועריכת ניתוח שגוי מבחינת הסוג, ההיקף והתוכן.
נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, הש' מ' לינדנשטראוס בדעת מיעוט ציין כי מעבר לכך שמגיעה הגנה מן הצדק לאחר שבמשך תקופה של 16 שנים נמשכו הדיונים, התקופה הארוכה שחלפה, חסרונם של עדים מתאימים הנוגעים לדבר והנסיבות מביאות למסקנה, שלא היה מנוס בפני השופטת קמא אלא לנקוט בדרך של זיכוי מחמת הספק הסביר.
הש' ברלינר והש' י' דר, בדעת רב קבעו כי נראה שהוכח כראוי הקשר הסיבתי בין מחדלי המשיבים לבין מותו של המנוח. נקבע כי הערעור יתקבל באשר למשיב מס' 1 והוא יורשע בעבירה על סעיף 304 של חוק העונשין. באשר למשיב השני הערעור נדחה.
ע"פ 2127/02 מדינת ישראל נ' דניאל בן דב ואדם ווייזל
למדור רשלנות רפואית
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.