רוכשי דירה תבעו לאכוף עסקה – ונמצאו מפרי חוזה

הרוכשים החליפו מנעול עוד לפני שסיימו לשלם. הם ביקשו מבית המשפט להשלים את המכירה, אך השופטת מצאה שהתנהלותם הכוחנית הצדיקה את ביטולה על-ידי המוכרים  

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה תביעת רוכשי דירה לאכיפת הסכם המכר וביצוע הפעולות הדרושות לרישומם כבעלים. מסקנת השופטת רחל ערקובי הייתה שדווקא התובעים הם שהפרו את החוזה בהתנהלות כוחנית וחסרת תום-לב. נקבע שהודעת המוכרים על ביטול העסקה ניתנה כדין, וכי על הצדדים לבצע השבה הדדית: הקונים יחזירו את החזקה בדירה, והמוכרים - את הכספים שקיבלו.

תחילת הפרשה במאי 2021 אז חתמו הצדדים על הסכם למכירת דירת הנתבעים, ברחוב החי"ל שברמת גן, לתובעים, תמורת 2.34 מיליון שקל. לצד החוזה הכתוב הוסכם בעל-פה שלאחר תשלום מיליון שקל והעברת החשבונות על-שמם, יוכלו הקונים להיכנס לדירה טרם מועד המסירה הרשמי, לצורך שיפוצה.

לאחר שעמדו בתנאים אלה קיבלו הרוכשים מפתח ונכנסו לדירה. בשלב מסוים לאחר מכן התגלתה נזילה, והקונים הודיעו למוכרים שהם מתנים את העברת יתרת התשלום על הדירה בתיקון כלל הליקויים לשביעות רצונם. עורך דינם הבהיר שמדובר בהחלטה סופית, "ואם אינה מוצאת חן בעיני המוכרים - הם יכולים לפנות לבית המשפט". במקביל הוחלף המנעול.

בתגובה להתנהלות הרוכשים הודיע להם בא-כוח המוכרים שההסכם מבוטל, ובמקביל פנה לבית המשפט בבקשה לצו מניעה שיאסור עליהם להחזיק בדירה. לאחר מכן, בדצמבר 2021, הוגשה תביעת הקונים בה עתרו לאכיפת החוזה. נטען שהודעת הביטול לא ניתנה כדין, וכי מוצדק להשלים את העסקה ורישומם כבעלי הנכס.

מנגד טענו המוכרים שהקונים השתלטו בכוח הזרוע על הדירה וביצעו בה הרס מוחלט, ללא הסכמתם ומבלי לשלם את מלוא התמורה. לטענתם, אפילו אם הייתה נזילה שבאחריותם - לא הייתה לתובעים הזכות לעכב את התשלום, ומדובר בהפרת הסכם שמזכה אותם באפשרות לבטל את החוזה ולקבלת את הדירה חזרה לידיהם.

"מעשה חמור"

השופטת ערקובי כתבה שמניתוח העדויות והראיות עולה שדווקא הרוכשים הם שהפרו את הסכם המכר. זאת, כשלא עמדו במועדי התשלום המוסכמים, נמנעו מלשלם את יתרת התמורה  עד שהמוכרים הודיעו על ביטול העסקה - ולא השיבו את החזקה בדירה לאחר שנודע להם על הביטול. 

אם בכך לא די, ציינה השופטת, הרי שגם לאחר הודעת הביטול המשיכו הרוכשים בהתנהלותם הכוחנית, וממש "כפו" על המוכרים להמשיך בעסקה בתנאים שלהם. באופן זה, לדבריה, ניסו לקבוע עובדות בשטח ולהכריח את הנתבעים להמשיך עם ההסכם בתנאים חדשים, בהם הם אינם מעוניינים. 

בפסק הדין הובהר שהקונים לא הפנו לסעיף כלשהו המעניק להם זכות עיכבון, וזאת "לא בכדי - שכן אין סעיף או הסכמה כזו בנמצא, לא בכתב ולא בעל-פה". מלבד סכום שולי, הדגישה השופטת, התובעים לא היו רשאים לעכב כספים בידיהם, כאשר אף בהנחה שיכלו לעשות זאת, הרי שאין הצדקה לדין העצמי שעשו בדמות החלפת מנעול ומניעת גישת המוכרים לדירה.

"מעשה זה של החלפת המנעול בדירה שהינה עודנה בבעלות הנתבעים, שלא שולמה בגינה מלוא התמורה, שהתובעים מבצעים בה שיפוץ ללא תשלום מלוא התמורה, דריסת הרגל הכוחנית, מניעת גישה מהנתבעים אל הדירה, הינה מעשה חמור המהווה עילה המצדיקה את ביטולו של ההסכם", חתמה השופטת.

משכך התביעה נדחתה והצדדים חויבו בהשבה הדדית. לטובת המוכרים נפסקו הוצאות בסך 40 אלף שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד יוסי רובין
• ב"כ הנתבעים: עו"ד גד קבץ

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.