אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> הצעה: כך יש לשנות את הדרך בה מאשרים הסכמי ממון וגירושים בביהמ"ש

הצעה: כך יש לשנות את הדרך בה מאשרים הסכמי ממון וגירושים בביהמ"ש

מאת: עו"ד אלינור ליבוביץ | תאריך פרסום : 27/10/2015 12:40:00 | גרסת הדפסה

זוגות שכבר הגיעו לאשר הסכמי ממון וגירושים בבית המשפט לענייני משפחה יודעים היטב שמדובר בדיון שלוקח לכל היותר 30 דקות. אלא ששופט אינו חותמת גומי ועליו לוודא את הגיונו והגינותו של ההסכם, וזה לוקח זמן.

לאחרונה התרבו התביעות המוגשות לביטול הסכם גירושין וממון, בעילות שונות של עושק, הטעיה, טעות וכיו"ב או בשל מצב נפשי בלתי תקין בעת עריכת ההסכם. סוג נוסף של תביעות שהפך להיות נפוץ בשנים האחרונות הוא טענה שההסכם היה למראית עין בלבד על מנת להבריח רכוש מנושים על ידי מי שהסתבך בעסקים ונקלע לחובות.

כמובן שמי שעותר לביטול הסכם הוא הצד שיצא מקופח מחלוקת הרכוש או מגובה המזונות שנקבעו בו. אלא שעצם קיומו של עוול או קיפוח בחלוקת הרכוש אינו מהווה עילה לביטול ההסכם, וצריך נסיבות מיוחדות וחריגות כדי שהגלגל יחזור אחורה.

ויתורים מרחיקי לכת

הליך אישור ההסכם, הנערך בפני בית המשפט לענייני משפחה על פי סעיף 2 לחוק יחסי ממון, מחייב לוודא כי הצדדים חתמו עליו מרצון חופשי והבינו את המשמעויות שלו. 

שופטים רבים מקריאים את מלוא ההסכם ואחרים מסתפקים בהקראת עיקרי ההסכם בלבד.   לאחר שהצדדים נשאלים האם ההסכם נעשה מרצון חופשי והאם הבינו את מה שנאמר, מאשר בית המשפט את ההסכם על פי הסמכויות הנתונות לו בחוק.

במיעוט המקרים נשאלים הצדדים שאלות להבהרת נושאים שאינם ברורים דיים או לא מנוסחים היטב, אך גם שיחה זו קצרה מאד ועוסקת בשאלות נקודתיות ואינה מקיפה את כל ההסכם.

בית המשפט לעולם אינו נכנס להגיון הכלכלי של ההסכם, ולא בודק האם יש בו צדק כלפי שני הצדדים וחלוקה הוגנת פחות או יותר של הרכוש. בית המשפט אינו שואל מדוע מתקיים ויתור כלכלי משמעותי ואינו מברר את המניע לכך.

בית המשפט אמנם נכנס לעובי הקורה אם מזונות הילדים נראים לו חריגים, אך מסתפק בתשובות לקוניות גם בנוגע למזונות אלה וממעט להתערב בתוכן ההסכם.

פרוצדורה קצרה זו אינה מאפשרת לבית המשפט לוודא האם ההסכם הוגן, ואם אינו הוגן – מדוע כך הם פני הדברים. 

בית המשפט מסתמך על כך שבחלק הארי של המקרים הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין או עברו הליך גישור אצל מגשר מוסמך. אלא שלדעתי, בכל הצניעות, אין בכך די. לא מספיק שהצדדים מבינים את ההסכם והוא ברור להם. גם לא מספיק שהצדדים לוו בעורכי דין. שכן ייעוץ טוב ככל שיהיה אינו מבטיח כי נעשה צדק בחלוקת הרכוש וכל צד יוצא לחיים חדשים מנקודה שווה לרעהו, פחות או יותר, ואין הכוונה לחלוקה "על הסכין" אלא לחלוקה הוגנת.

כך, יש נשים המוכנות לוותר על הרבה מאד כדי לקבל את הגט. נשים אלו אינן מתעמקות במחשבה כיצד תסתדרנה בעתיד. הן מאמינות ש"יהיה בסדר" ובונות על תמיכת בני משפחה, אבל לעיתים המציאות טופחת על פניהן והן לא מצליחות לספק את צרכי הילדים עם הכנסה ומזונות נמוכים.

גם גברים אינם חפים מטעויות. יש גברים שממתינה להם בחורה צעירה והם מוכנים לוותר על כל הזכויות בדירה כדי להשתחרר. חלקם רוצים שלא לטלטל את הילדים בין דירות שכורות, ועל כן מוותרים על הזכויות בדירה לטובת האם המשמורנית מבלי לחשוב מה צופן העתיד.

דרושה רק שעה קלה

לעניות דעתי, על אף שהדבר יכביד על בית המשפט מבחינת היקף הזמן שיהיה עליו להקדיש לאישור הסכם (שאורך כיום בין 10 דקות לחצי שעה לכל היותר) – ראוי להקדיש לכך שעה קלה נוספת ולבדוק את הנתונים הבאים:

  • מה היקף הרכוש המשותף כולו, מה שווי הדירה ומה שווי המשכנתא. בנוסף, האם יש למי מהצדדים רכוש נוסף שיישאר בבעלותו גם אחרי הגירושין ומה היקפו ומקורו (חיצוני או לא).
  • אם יש ויתור של צד אחד על זכויותיו בדירה – מדוע נעשה הוויתור. האם אותו צד ויתר כדי להתגרש מהר או שזהו ויתור כנגד זכויות אחרות שנותרות אצל בן הזוג האחר, למשל זכויות סוציאליות בהיקף נכבד, שאז קיים איזון.
  • מהי ההכנסה החודשית של כל אחד מהצדדים לרבות מקורות אחרים מעבר למשכורת. האם יש משפחה שיכולה לתמוך על בסיס קבוע ולא מזדמן.
  • מהו גובה דמי השכירות העתידיים, או האם מי מהצדדים מתכוון לגור אצל ההורים/משפחה.
  • יש לברר גם את היקף הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות, ואם לא מאזנים אותן לשאול מדוע. יש אנשים שאינם מודעים לזכויות והם מוותרים, שלא מדעת, על נכס או על סכום כסף המגיע להם.

נכון, בית המשפט אינו אמור לשמש כיועץ משפטי של הצדדים,  אך הבדיקה הקלה המוצעת יכולה למנוע עגמת נפש, צרות ובזבוז זמן שיפוטי יקר לאחר מכן. כך, אם נוכח לדעת שההסכם אינו הוגן על פניו – עליו לסרב לאשר את ההסכם או לפחות להקדיש זמן על מנת להבין מהם המניעים לוויתור, ולהבהיר לצד כי הוא מוותר על המגיע לו על פי חוק. כל זאת יש לתעד בפרטיכל ולעיתים אולי יש מקום גם לבקש מצד שמוותר משמעותית לחשוב על כך בשנית.

כמובן שאין הכוונה למקרה בו בעל מוותר על 10% מהדירה המשותפת לטובת האשה ובתמורה הוא מופטר מדמי מדור לילדים לדוגמא. זהו ויתור שיש בו "תן וקח". אנחנו מדברים כאן על בוויתור משמעותי ולא מאוזן שמעלה חשש לחוסר צדק או כפייה.

כך, למשל, כאשר גבר מתחייב למזונות גבוהים במיוחד. על פי הצעתי, במצב כזה על בית המשפט לבקש ממנו להבהיר שהכנסתו מאפשרת זאת. גם אשה המסתפקת במזונות נמוכים תצטרך לשכנע את בית המשפט כי היא פועלת נכון, ובית המשפט יבהיר לה, שרק בהתקיים שינוי נסיבות מהותי תוכל לעתור להגדלת המזונות.

לדעתי, בית המשפט צריך לסרב לאשר הסכם שברור ממנו כי חלוקת הרכוש בלתי הוגנת בעליל או כי סכום המזונות לילדים אינו סביר (גבוה מאוד או נמוך מאוד), ולבקש מהצדדים לעשות חשיבה נוספת על תנאי ההסכם.

יתר על כן, במקרים רבים נעשית הברחת רכוש במסווה במסגרת הסכם גירושין כולל. על בית המשפט לוודא שאין זה המקרה, שהרי לא ייתן ידו למצב שמשתמשים בו על מנת להערים על הנושים.

עדיף שהסכם מקפח לא יקויים מלכתחילה

ברור לי שהצעתי מהווה התערבות בהסכם, ואולם הליך כזה יוודא שאחד מהצדדים לא יחזור לבית המשפט בעתיד, ויטען כי חתם על ההסכם מתוך טעות, הטעיה או העדר שפיות זמני.

בהקשר זה בית המשפט גם צריך לברר האם מי מהצדדים נוטל כדורים פסיכיאטריים או ביקר בתדירות גבוהה אצל מטפל נפשי, ואף לבקש תעודת רופא, בדיוק כמו שמונפקת תעודה רפואית כאשר מחתימים קשיש או חולה על צוואה.

צריך להבין שהסכם גירושים שקיבל תוכן של פסק דין יכול להתבטל רק במקרים מיוחדים וחריגים ביותר, וצריך לשכנע את בית המשפט בראיות ובמופתים כי אין לאכוף אותו.

ההליך המוצע, אולי יגרום ליותר עבודה שיפוטית ואולי אף עלול להביא לכך שאחד הצדדים יבין שעשה טעות כלכלית ויתחרט, אך מנגד הדבר לא יאפשר לצדדים לעתור לביטולו ההסכם, ויקטין את כמות התביעות בנושא.

הסכם מקפח ולא הוגן עלול לעשות עוול לאדם ולהוביל למרירות וכעסים על בית המשפט ועל העולם כולו. ועל כן, מוטב שלא יאושר ולא יקויים מלכתחילה.

*עו"ד אלינור ליבוביץ, עוסקת בדיני משפחה, גירושין ובגישור, מנהלת ובעלת האתר gerushin.co.il.

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
1

הכול טוב ויפה, אך לא השופט בבית המשפט.

מבחינת היעילות, עדיף שבדיקה כזאת יעשה על ידי יועץ/מגשר/מבקר ולא על ידי השופט.
1
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה
גירושין: כיצד "לעשות את זה יפה" ומבלי להסתכן
עו"ד אילן יעקובוביץ, צילום: מלי אורן

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ