צעיר שנפגע לפני שבע שנים באורח קשה בתאונת אופנוע, שרוי עד היום במצב של חוסר הכרה. בשבוע שעבר ניתן פסק דין בתביעה שהגישו הוריו נגד חברת הביטוח. בין היתר נקבע כי טובת הצעיר לשהות בבית וכי הוריו זכאים להחזרי הוצאות ולשכר חודשי על הטיפול המסור בבנם.
לפני שבע שנים השתנו חיי המשפחה. הבן הצעיר, אז כבן 24, נפגע בראשו בתאונת אופנוע באזור הצפון. עם קרות התאונה פונה הנפגע לבית החולים "רמב"ם" בחיפה כשהוא במצב קשה. הוא נותר משותק בגפיו וכיום מוגדר כ"צמח".
נפגעתם בתאונת דרכים?
פנו ל-עורך דין תאונות דרכים
לאחר תקופת אשפוז ארוכה הוא הועבר למוסד שיקומי אך ההורים רצו לטפל בו בבית – עניין שכרוך בהוצאות של מאות אלפי שקלים.
בשנת 2009 הם הגישו תביעה באמצעות עו"ד טלי נבות-גלוסקה נגד מבטחת האופנוע, "ביטוח חקלאי", בה דרשו פיצויים על הנזקים שנגרמו לבנם, והחזר על הוצאות הטיפול בו. בנוסף ביקשו ההורים, שמאז התאונה ועד היום מטפלים בבנם במסירות, לפסוק להם שכר אפוטרופסות.
ביטוח חקלאי הודתה רק בחובתה לפצות את הצעיר אך התנגדה לפצות את הוריו. על כל פנים, עד להכרעה בתביעה, היא הסכימה לשלם לנפגע תגמולים חודשיים ("תשלומים תכופים" – בעגה המשפטית).
המבטחת טענה באמצעות עו"ד יורם גורי שיש לחשב את סכום הפיצוי בהתאם לעלות טיפול במוסד סיעודי. נטען כי יש להעדיף את טובת הנפגע על פני טובת הוריו, וטובתו היא להיות במוסד שיקומי. בעניין זה הפנתה החברה לכך שמצבו של התובע לא השתפר מאז שהוא שוהה עם הוריו.
בתגובה, סיפרו ההורים כי הטיפול בבנם אינו מתמצה בטיפול פיזי בלבד, והוא מצריך גם תשומת לב וקשב לתחושותיו ורצונותיו. לטענתם, טיפולם הקשוב והאוהב הראה תוצאות והביא לשיפור במצבו של בנם.
אין כמו בבית
השופטת ברכה בר-זיו קבעה כי אמנם מהמסמכים הרפואיים לא ניתן להסיק כי חל שיפור במצבו של הבן מאז שהועבר לבית הוריו, אך למרות זאת דחתה את טענת הנתבעת כי עדיף שישהה במוסד.
השופטת קבעה כי הוכח לה כי הוריו מטפלים בו במסירות עצומה וכי טובתו היא לשהות בבית, בין היתר משום ששם הוא אינו חשוף לזיהומים ולמחלות. השופטת אימצה גם חוות דעת של מומחית שיקום שהבהירה כי "בכל מקרה מסגרת ביתית עדיפה על מוסד". מאחר שהנתבעת טענה כי בעצמה כי "יש להעדיף את טובת התובע" – הרי שטובתו היא לשהות בביתו "שם הוא מקבל את מלוא צרכיו הסיעודיים".
באשר לנזקי הצעיר, השופטת העמידה את תוחלת החיים שלו על 12.2 שנים ממועד הגשת התביעה, כך שהוא יזדקק להשגחה וטיפול צמודים לפחות בחמש השנים הקרובות. נזקים נוספים שנלקחו בחשבון הם הפסדי שכר, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. בסך הכל העריכה השופטת את סכום הפיצוי לנפגע ב-5,048,548 שקל. לאחר ניכוי התשלומים שכבר קיבל מהנתבעת ומביטוח לאומי, השופטת פסקה לזכותו 3,292,078 שקל. במידה שיחיה מעבר לתוחלת החיים שצפתה, נקבע כי הנתבעת תשלם לו 25,656 שקל בחודש עד יום מותו.
באשר להורים, השופטת קיבלה את בקשתם והורתה לנתבעת להחזיר להם 381,652 שקל עבור הוצאותיהם ושכר אפוטרופסות לעבר, וכן חייבה אותה לשלם להם 1,000 שקל מדי חודש בחודשו לכל ימי חייו של בנם.
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.