בהסכם הגירושין התחייב האב לשלם מזונות והוצאות מגורים של 3,500 שקלים. אלא שמאז ההלכה השתנתה והילדה גדלה. סכום החיוב המעודכן: 1,521 שקלים
בית המשפט למשפחה באשדוד קיבל לאחרונה תביעה להפחתת מזונות והוריד יותר מחצי מהסכום שהאב התחייב לשלם בהסכם גירושין מלפני 4 שנים. השופטת עפרה גיא קבעה כי האב הוכיח שינוי נסיבות שמצדיק התערבות במזונות נוכח ההלכה של בית המשפט העליון מ-2017 והעובדה שהילדה עברה את גיל 6, וכן מאחר שנולדה לו בת נוספת מזוגיות חדשה. לאחר בחינה של צרכי הילדה, פערי ההכנסות בין ההורים וחלוקת זמני השהות הופחתו המזונות מ-3,500 שקלים ל-1,521 שקלים.
הסכם הגירושין אושר ב-2016 וקבע בנוסף למזונות כי המשמורת תהיה אצל האם וזמני השהות עם האב ירחבו בהדרגה: עד גיל 4 בתו תהיה אצלו פעמיים בשבוע ללא לינה ולאחר מכן תתווסף לינה באמצע השבוע וסופי השבוע יתארכו כך שבמקום להחזיר אותה במוצ"ש היא תישאר אצלו עד יום ראשון.
קצת יותר משנה לאחר מכן הגיש האב תביעה למשמורת משותפת שהסתיימה בהסכמה על הקדמת זמני השהות המורחבים.
בהמשך הגיש האב באמצעות עו"ד אסי סגל תביעה להפחתה או ביטול המזונות שנקבעו בהסכם, בה הוא טען בין היתר כי ההלכה של בית המשפט העליון מ-2017 מטילה חובת מזונות שוויונית על ההורים ומצדיקה התערבות בסכום המזונות שכן מאז ההסכם נקבעה משמורת משותפת וזמני השהות שלו הורחבו. בנוסף לכך, חל שינוי משמעותי לטובה בשכר של גרושתו בעוד שהוצאותיו גדלו בין היתר משום שנולדה לו ילדה נוספת מזוגתו הנוכחית.
מהצד השני טענה האם באמצעות עו"ד מיטל אבקסיס כי האב הגיש את תביעת המשמורת כדי לזכות בהפחתת מזונות, וכי אמנם נקבעה אחריות משותפת אבל הוא לא הפך למשמורן משותף וזמני השהות לא שונים ממה שנקבע בהסכם. עוד היא טענה שמצבו הכלכלי טוב משלה ואף השתפר שכן בת זוגו משתתפת איתו בהוצאות. לעומתו, היא פוטרה במאי האחרון וגם לפני כן השתכרה פחות מהממוצע במשק.
חובת מזונות שוויונית
השופטת עפרה גיא דחתה את טיעוני האב בנוגע למשמורת המשותפת וזמני השהות. היא הבהירה כי בפסק הדין בתביעת המשמורת לא נקבעה משמורת משותפת אלא נעשה שימוש במונח אחריות משותפת שממילא חל על שני ההורים הן לפי ההסכם והן לפי חוק הכשרות והאפוטרופסות. בפועל, קבעה השופטת, השינוי היחיד בזמני השהות היה הקדמת הלינה במספר חודשים – עניין צפוי שנלקח בחשבון בהסכם.
השופטת הוסיפה כי לא מצאה גם שינוי מהותי במצבם הכלכלי של הצדדים. היא ציינה כי האב לא הציג נתונים על שכרו בעת עריכת ההסכם אבל מהתלושים הנוכחיים שלו עולה כי שכרו גבוה באלפי שקלים ממה שהצהיר. לכן, גם אם הייתה עלייה בשכרה של האם בתקופה בה עבדה – אין לכך משקל משמעותי.
עם זאת, השופטת קבעה כי האב הוכיח שינוי נסיבות שמצדיק בחינה מחודשת של גובה המזונות, שכן אי אפשר להתעלם מכך שהילדה עברה את גיל 6 ופסיקת העליון קובעת חובת מזונות שוויונית מגיל זה. בנוסף, יש להתחשב בכך שלאב נולדה בת נוספת.
לאחר בירור צרכי הקטינה אל מול הכנסות ההורים וחלוקת זמני השהות, קבעה השופטת כי האב ישלם מעתה ואילך 1,521 שקלים בלבד – פחות ממחצית הסכום שנקבע בהסכם. עם זאת, מאחר שמצבו הכלכלי טוב משל האם הוא יישא ב-75% מההוצאות החינוכיות והרפואיות החריגות. לא נפסקו הוצאות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין