עמותה דתית חתמה לפני 4 שנים על זכרון דברים למכירת בניין תמורת 7 מיליון שקל, וביטלה אותו כעבור כחודש. בבית המשפט ההאשמות היו הדדיות: הרוכש טען שהעמותה הפרה הסכם, ואילו העמותה טענה את אותו הדבר לגביו. מה נפסק?
עמותת "ביטוח רפואי לבני הישיבות" הציעה באפריל 2012 בניין שבבעלותה ברחוב ידלין בירושלים לכל המרבה במחיר.
התובע, שהציע לשלם שבעה מיליון שקלים במזומן זכה בהתמחרות בין המציעים, ועוד באותו יום חתם עם העמותה על זיכרון דברים שכלל מספר פרטים מצומצם ובכלל זה, כי ישלם את שהבטיח תוך 30 יום ו"יקבעו תשלומים", וכי הסכם מכר מפורט יערך תוך 15 יום. עוד הוסכם כי הפיצוי בגין הפרת ההסכם יעמוד על 5% ממחיר העסקה.
לייעוץ בתחום:
עו"ד דיני חוזים ומסחר
בטיוטות שהוחלפו לאחר מכן לצורך גיבוש הסכם המכר, הוסיפה העמותה דרישה חדשה. היא דרשה מהרוכש שישלם בנוסף את היטל ההשבחה ואת המע"מ על העסקה.
הרוכש סירב וכחודש לאחר מכן, שלחה לו העמותה הודעה על ביטול זכרון הדברים. היא כתבה כי לא שילם את התמורה במועד כפי שנדרש ומנע את חתימת ההסכם. העמותה אף דרשה כי ישלם לה את הפיצוי המוסכם שסוכם עליו בזכרון הדברים –350,000 שקל.
כעבור מספר חודשים הבניין נמכר לקונה אחר ובסמוך לאחר מכן הגיש הרוכש תביעה נגד העמותה לבית משפט השלום בירושלים, בה דרש את הפיצוי המוסכם על הפרת החוזה וכן 50,000 שקל כפיצוי על אובדן רווח. הוא טען שהעמותה פעלה בחוסר תום לב כאשר דרשה ממנו דרישות שאין להן זכר בזכרון הדברים, וכן כי ההוראה בעניין התשלום נוסחה בצורה לא ברורה.
לטענתו, העמותה התנערה מזכרון הדברים בשל מניעים כלכליים, אחרי שמצאה קונה אחר שהסכים לשלם את המע"מ.
הוא הוסיף כי עצם משלוח הודעת הביטול מהווה הפרת חוזה מכיוון שהיה על העמותה לאפשר לו לתקן את ההפרה לה טענה לפני הביטול הסופי.
העמותה טענת מנגד כי התובע הוא זה שהפר את זכרון הדברים בכך שלא עמד בהתחייבותו לשלם את מלוא התשלומים עבור הבניין. לטענתה, לתובע פשוט לא היה מספיק כסף והודיע על הצעתו בהתמחרות רק כדי להתגבר על המתחרה.
"רק אמתלה"
השופטת מרים קסלסי מצאה כי העמותה היא שהפרה את ההסכם בכך ששלחה הודעת ביטול שלא כדין. היא ציינה כי הטענה שהרוכש לא עמד במועד התשלום הייתה "רק אמתלה" לביטול ההסכם. עוד היא קבעה כי לנוכח הנוסח העמום של זכרון הדברים בנוגע לתשלום לא ניתן לקבוע כי התובע הפר אותו, ובכל מקרה לא מדובר בתנאי עיקרי המקנה זכות ביטול ללא מתן הזדמנות לתיקון.
"הסיבה האמתית לביטול זכרון הדברים הייתה טעות בכדאיות העסקה נוכח סוגיית המע"מ שלא הוסדרה בזכרון הדברים ואשר משמעה לעמותה - הפחתת התמורה ב-16%" כתבה השופטת בפסק הדין וקבעה כי "ניסיונה של הנתבעת להיחלץ מזכרון הדברים נעשה בחוסר תום לב".
השופטת הוסיפה כי הטענה כאילו התובע היה מחוסר אמצעים כלכליים לממן את העסקה לא רק שלא הוכחה אלא גם לא הועלתה בהודעת הביטול ועל כן אינה מקובלת עליה.
לבסוף, השופטת חייבה את העמותה לשלם לתובע את הפיצוי המוסכם – 350,000 שקל כאמור, אך דחתה את התביעה לפיצוי בגין אובדן רווח, כיוון שהוא נכלל בפיצוי המוסכם. העמותה תישא גם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 40,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד עודד ברדוגו ואח'
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אריאל ינובסקי ואח'
* עו"ד אבי פרץ עוסק בדיני חוזים ומקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין