האיש הורשע בהעלמת מס ובאי גילוי נאות בהליך פשיטת רגל. בית המשפט המחוזי גזר עליו 14 חודשים בכלא אך ערעור שהגיש התקבל והוא יירצה רק 9 חודשי עבודות שירות
בבית המשפט העליון התקבל לאחרונה ערעור שהגיש אדם שהורשע בעבירות מס ונשלח לשנה וחודשיים מאחורי סורג ובריח. שופטי העליון קיבלו את טענת הסנגור כי העונש מחמיר מדי ביחס למקרים דומים ובהתחשב בכך שמרשו הסדיר את מחדלי המס במלואם וקיבל אחריות.
הנאשם הורשע בכתב אישום מתוקן בעבירות על פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ופקודת פשיטת הרגל.
כתב האישום ייחס לו שני אישומים. על פי האישום הראשון, במהלך השנים 2014-2017 הוא עבד בבנייה ושיפוצים וביולי 2015 החל לעבוד כעוסק מורשה תחת שם של חברה שנרשמה על שם גיסו. בתקופה האמורה ביצע פרויקטים שונים וקיבל תמורה שבגינה היה חב בניהול ספרי חשבונות, בהגשת דוחות תקופתיים ובתשלום מס כנדרש. הנאשם הפר חובה זו ולא דיווח על ההכנסות.
עוד לפי האישום, מחודש יולי 2015 ובשנות המס 2016-2017 דיווח הנאשם רק על חלק מהכנסות העוסק המורשה. סך ההכנסות שהושמטו בכל אותה תקופה עמד על כ-1.7 מיליון שקל, שסכום המע"מ הגלום בהן עמד על כ-300,000 שקל.
האישום השני עסק בהליך פשיטת רגל שהגיש הנאשם לבית המשפט המחוזי בחיפה ב-2012 במסגרתו הצהיר על חובות בסך של כ-1.9 מיליון שקל ועל כך שאין לו מקום עבודה קבוע והוא משתכר 3,000 שקל בחודש מעבודות מזדמנות. הנאשם לא דיווח על מלוא התמורה שהתקבלה אצלו מעבודות הבנייה והשיפוצים בסך של מעל 4 מיליון שקל, ולא גילה את פעילותו העסקית באמצעות העוסק המורשה על שמו של הגיס.
הנאשם הודה במעשים במסגרת הסדר טיעון.
במסגרת הטיעונים לעונש, פרקליטות מחוזי חיפה (פלילי) ביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל של 3-4 שנים תוך שהדגישה את עוצמת הפגיעה בערכים החברתיים. נטען כי באופן שיטתי ומתוכנן הוא לא דיווח על הכנסות בהיקף נרחב בשל בצע כסף וחמדנות.
בא כוח הנאשם, עו"ד אליהו סרור, טען בין היתר כי לא הייתה לנאשם כוונה לרמות את הרשויות ולהתעשר שלא כדין, אלא מדובר במעידה על רקע המצוקה הכלכלית אליה נקלע.
השופטת גלית ציגלר מבית המשפט המחוזי בחיפה קבעה כי מתחם הענישה ההולם הוא בין 12-36 חודשי מאסר בפועל.
היא לא מצאה לסטות מהמתחם משיקולי שיקום והפרוגנוזה החיובית עליה הצביע שירות המבחן, וציינה כי הנאשם אומנם הגיע להסדר עם מס הכנסה שבמסגרתו שילם לרשויות 75,000 שקל, אך טרם הוסדר החוב למע"מ. בסופו של דבר היא גזרה עליו 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 65,000 שקל.
אכיפה בררנית
בערעור על העונש טען הסנגור כי בית המשפט החמיר עם הנאשם יתר על מידה. הוא הדגיש כי בשים לב להיקפים בהם הורשע מרשו בעבירות המס, אלמלא העבירות בתיק פשיטת הרגל ההליך היה מסתיים בכופר כסף מחוץ לבית המשפט. זאת ועוד, המדינה אינה נוהגת להעמיד לדין פלילי בגין עבירות על פי פקודת פשיטת הרגל, אלא אם כן הן נלוות לעבירות חמורות יותר, והופעלה כאן אכיפה בררנית.
עוד נטען כי בית המשפט המחוזי סיפק דחיות מועדים בהליך על מנת לשלב את הנאשם בהליך השיקומי ולהמתין לקבלת התסקיר כדי להתחשב בו לעניין העונש. עם זאת, בגזירת העונש השופטת ציגלר התעלמה באופן מוחלט מהמלצות התסקירים החיוביים.
בהחלטה של השופטים נעם סולברג, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר התקבל הערעור ונקבע כי נפלה טעות בגזר הדין של בית המשפט המחוזי שכן המחדלים הוסרו במלואם. בהתחשב בהליך החיובי שעבר הנאשם ובנסיבותיו האישיות והמיוחדות נקבע כי הוא יירצה 9 חודשי עבודות שירות במקום המאסר.
להחלטת בית המשפט העליון בתיק 8700/21
לגזר הדין בתיק 32521-06-20
מערכת פסקדין
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין