לפסק הדין מדינת ישראל נגד יורם קארשי
בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה על גזר דינו של יורם קראשי, שהוטלו עליו 6 חודשי מאסר בשל הרשעתו בעבירות מרמה ומתן שוחד במסגרת פרשת השחיתות ברשות המיסים, והחמיר את עונשו כשגזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל.
בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע את חבר מועצת עיריית ירושלים לשעבר ואח של שולה זקן, יורם קארשי, בעבירות מרמה, הפרת אמונים ומתן שוחד, עקב מעורבותו בפרשת השחיתות ברשות המיסים, וגזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר בפועל. על גזר הדין הגישו המדינה וקארשי ערעורים הדדיים לביהמ"ש העליון.
המדינה טענה, כי העונש שהוטל על קארשי אינו הולם את חומרת מעשיו וריבוי העבירות, ואינו מתיישב עם מדיניות הענישה הראויה בפרשות המתאפיינות בנסיבות כה חמורות. במעשיו של קארשי, כך נטען, יש משום השחתה רבתי של הרשות הציבורית, באופן הגורם נזק רב ליסודות השלטון ומערער את אמון הציבור. כן נטען, כי קארשי הודה במעשים רק לאחר שנשמעו עשרות שיחות בהן הוא נשמע "בוחש ומשדל, משחית ומשחד, וכי יש ליתן משקל מכריע לשיקולי ההרתעה, ולהטיל על קארשי עונש מאסר ממושך יותר.
קארשי טען, כי מעורבותו בפרשת המיסים אמנם הייתה חזקה מדי, אך לא מושחתת, וכי הכרויות על בסיס טובה אישית או פוליטית נמצאו תמיד בשוליים הנורמטיביים ולא נתפסו כפעילות פלילית. כן טען, כי בכל הפרשיות בהן הואשם, אישי הציבור פנו אליו על מנת שיסייע להם ולא ההיפך. קארשי הוסיף, כי עונשו חמור יתר על המידה, וביחס למורשעים האחרים בפרשה, ולכן יש להקל בעונשו ולזקוף לזכותו את העובדה שהודה במעשיו והשעה עצמו מכל תפקיד ציבורי.
המשנה לנשיאה א' ריבלין דחה את ערעורו של קראשי וקיבל את ערעור המדינה. נקבע, כי העבירות בהן הורשע קראשי הינן עבירות שחיתות חמורות שבוצעו שבמסגרת פרשה, שלא בכדי כונתה ע"י המדינה כ"אחת מפרשות השחיתות השלטונית העגומות שנדונו בבתי המשפט".
נקבע, כי חלקו של קארשי בפרשת השחיתות הוא דומיננטי ביותר וכי פניותיהם של אנשי הציבור לקארשי דווקא מדגישות כמה רב היה כוחו, בין השאר נוכח קשריו עם אחותו,שולה זקן, וכיצד ידע לנצל את כוחו לרעה.
"מעשיו היו בגדר פעילות עבריינית של ממש, שכללה מהלכים כוחניים, מתוכננים ומתוחכמים לשם השגת המטרות שהציבו קארשי ושותפיו לדבר העבירה. במעשיו אלה פעל קארשי כדי להיטיב עם מקורביו, תוך שהוא מתעלם לחלוטין מן האינטרס הציבורי במינויים מקצועיים וכופה את רצונותיו על עובדי הציבור הנתונים למרותו". כתב השופט, והחמיר את עונשו של קראשי, כשגזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל, כאמור.
עו"ד יעקב לביא, העוסק בתחום דיני מיסים, מציין:
"גזר הדין שנפסק בעניינו של קארשי הוא מעניין. שכן, בדרך כלל בית המשפט של הערעור נזהר מלהתערב ולהחמיר את העונשים שנגזרו, וכאן בית המשפט לא היסס להתערב. לא זו אף זו, בדרך כלל הענישה בעבירות שוחד או דומות להן הינה גבוהה יותר על מקבל השוחד, עובד הציבור. בית המשפט העליון היה מודע לעניין זה אך הביע בגזר דינו "אי נוחות" בלשון המעטה מן העונש שהוטל על מצא, עובד הציבור, וקירב מאוד את עונשו של קארשי לעונשו של מצא, למרות שקארשי הפסיק כל פעילות ציבורית. לטעמי, אין בזאת, כי אם הד למגמה להחמיר את הענישה בעבירות "צווארון לבן" ו"שחיתות שלטונית".
לפסק הדין מדינת ישראל נגד יורם קארשי
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.