לפסק הדין בעניין סקאלר נ' יובינר ואח'
בית המשפט העליון קבע בדיון נוסף, כי הדין החל על תאונת דרכים בה היו מעורבים תושבי ישראל, הינו דין מקום ביצוע התאונה, היינו הדין הזר.
שני צעירים ישראלים שטיילו בניו זילנד במסגרת טיול אחרי צבא, שכרו רכב, אולם כשצירפו אליהם ישראלית נוספת שנהגה ברכב, אירעה תאונת דרכים שכתוצאה ממנה נפגע אחד הצעירים פגיעות גוף קשות. בעקבות זאת, הגיש הנפגע כנגד הנהגת תביעה נזיקית לבית המשפט בישראל, וזו הגיעה לביהמ"ש העליון, אשר פסק ברוב דעות, כי במקרה זה, למרות שהתאונה אירעה בניו זילנד, יחול הדין הישראלי, והפיצויים ייפסקו על פי פקודת הנזיקין.
על כך הגישה הנהגת עתירה לדיון נוסף, וזו התקבלה ככל הנוגע לשאלות - מהו הדין שראוי להחיל במקרה זה, ובהנחה שהתשובה תהא הדין הישראלי- האם ראוי להחיל את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או שמא את פקודת הנזיקין?
ברוב דעות קבע המשנה לנשיאה, השופט ריבלין כי הדין אשר יחול על התאונה במקרה זה, יהא דין מקום ביצוע העוולה, הוא הדין הניו זילנדי השולל מתן הפיצויים לתייר שחזר למקום מושבו, ואף שולל את זכות הנפגע לתבוע את הנהגת בנזיקין.
השופט פסק, כי ההלכה הקובעת כי על תאונת דרכים יש להחיל את דין מקום ביצוע העוולה, מתיישבת עם עקרון כיבוד הריבונות הטריטוריאלית וציפיות הצדדים ויש בו כדי להביא ליציבות ואחידות, וכי אין הצדקה להחיל את החריגים שנקבעו לכלל זה במקרה הנדון.
כך, נקבע כי אין להחיל את החריג שעניינו דין מקום המושב המשותף, על פיו במקרה בו שני הצדדים הם תושבי אותו מקום, יחול דין המקום המשותף (ובמקרה זה- ישראל), שכן לא ניתן להניח, כי תייר שמגיע לארץ זרה, מצפה כי בקרות תאונה יחול עליו הדין הישראלי. כן נפסק, כי משתייר ישראלי אינו מבוטח בביטוח חובה כנדרש על פי החוק לפיצויי נפגעי תאונות דרכים, הרי שהיה ויחול עליו הדין הישראלי, יוחרג מגדרי החוק, וחיובו ייעשה על פי פקודת הנזיקין, כך שייאלץ לשאת במלוא האחריות והתשלום לנפגע בגפו, גם אם לא דבק כל פגם מוסרי בהתנהגותו.
עוד נקבע, כי יש גם לכבד את האוטונומיה של המדינה בה התרחשה העוולה, אשר הסדירה את דיניה ונורמות ההתנהגות בשטחה.
כמו כן, נקבע כי אין מקום להחיל את החריג שעניינו טעמי צדק (תקנת הציבור החיצונית) רק משום החשש כי הניזוק יצא מבלי לקבל פיצוי וזאת מאחר והחריג לכלל מקום ביצוע העוולה צריך להתפרש בצמצום ולחול רק בסוג מוגדר של מקרים שתדירותם צפויה להיות נמוכה.
נקבע, כי בהיות החוק הניו זילנדי חוק סוציאלי, לא ניתן לומר כי הוא מרע לניזוק באופן כזה, שמוצדק, מטעמי צדק, להשתמש בחוק הישראלי, וזאת למרות ההפלייה בין תיירים לתושבי ניו זילנד, שכן זהו טבעם של חוקים סוציאליים המרחיבים את הזכאות של הניזוק, ומשקללים בתוכם אינטרסים ערכיים-כלכליים- חברתיים מקומיים, ובמקרה הזה, משהעניקה קרן הפיצויים הניו זילנדית לניזוק 50,000 דולר ניו זילנדי, ותשלום חודשי של 800 שקלים, והוא מקבל תגמולי ביטוח לאומי בארץ בסכום של כ 9,600 ש"ח, הרי שלא נותר "כשידיו על ראשו".
"סופו של דבר, עמדתי היא כי אין מקום לקבוע חריג של "מקום מושב משותף" וכי אין מקום להחיל, במקרה זה, חריג של "תקנת ציבור חיצונית". לפיכך יחול הדין הניו-זילנדי - הוא דין מקום ביצוע העוולה - שאינו מקנה למשיב 1 זכות תביעה כנגד העותרת.", סיכם השופט את דעתו שהתקבלה כדעת רוב כאמור, בניגוד לדעת המיעוט של השופטות חיות וארבל, אשר לדידן, מוצדק להחיל על המקרה את פקודת הנזיקין הישראלית.
לפסק הדין בעניין סקאלר נ' יובינר ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.