הסתירו רטיבות בדירה ויפצו את הרוכשים

זוג רכש דירה ב-2.63 מיליון שקל וכחודשיים לאחר מכן, גילה שמזה שנים יש בה ליקויי רטיבות חמורים. בית המשפט קבע כי המוכרים נהגו בחוסר תום לב.

בתביעה שהתבררה בבית משפט השלום בחיפה בפברואר 2017, טענו הרוכשים כי המוכרים ידעו על הרטיבות הקשה לא רק בדירה, אלא בבניין כולו. הרוכשים הוסיפו כי מעבר לנזק הכלכלי, נגרמה להם גם עגמת נפש וירידה משמעותית באיכות החיים.  

התובעים טענו כי הנתבעים לא גילו על הרטיבות לפני החתימה על ההסכם ואף עשו כל שלאל ידם כדי להסתיר את קיומה. בנוסף, הם טענו כי התנהלות זו מהווה הפרה יסודית של ההסכם ולפיכך תבעו את הפיצוי המוסכם בהסכם, בסך 263,000 שקל.

הנתבעים הכחישו את הטענות ועתרו לדחיית התביעה. לטענתם "לא היו נזילות או חדירות מים לדירה במועד מכירתה". אמנם היו בעיות רטיבות בעבר, אך אלו נפתרו זה מכבר, והנתבעת אף הוסיפה כי היא "לא מומחית גדולה" ולא משפטנית לכן לא חשבה שצריך לספר על כך לתובעים.

טענה חלופית שהנתבעים העלו הייתה שהאחריות לבדוק את הדירה לפני רכישתה באמצעות אנשי מקצוע היא של התובעים, כך שהם לא יכולים כעת לטעון דבר נגד מצבה.

לכך השיבה התובעת כי הביאה אנשי מקצוע, כמו שמאי מקרקעין ואדריכלית, אך לא פנתה למומחה לרטיבות כי הסתמכה על דברי הנתבעים.

"AS IS"

השופטת מירב קלמפנר נבון ששמעה את עדויות השכנים בבניין, קבעה בעקבותיהן כי אין ספק שבבניין הייתה רטיבות בקנה מידה רציני, שחובה היה על הנתבעים לגלות לתובעים על אודותיה. עדויות השכנים היו חד משמעיות ועלה מהן שהם סובלים מהרטיבות הזו זמן רב ו"כבר לא יודעים מה לעשות". לעדויות אלו הצטרפו גם  חוות דעת מומחים ועדותה של הנתבעת שהודתה שבדירה היו מקרי נזילות רבים, ממקורות שונים בבניין.

השופטת נבון קבעה כי על הנתבעים חלה חוברת גילוי מוגברת בכל עניין, ובנושא הרטיבות בפרט, משום שיש בידם את המידע המדויק ביותר על הדירה. השופטת הבהירה כי חובת הגילוי אף גוברת על הסעיפים בחוזה בהם הצהירו כי בדקו את הדירה והם קונים אותה As Is (סעיף סטנדרטי בחוזי מכר דירות יד שנייה).

ולפיכך, מאחר שהנתבעים לא עמדו בחובה זו, הם יזכו את התובעים בפיצויים, אולם לא במלוא הסכום המוסכם. השופטת הסבירה את החלטתה להפחית את הסכום שנקוב בחוזה בהסתמך על פסיקה מהעבר, לפיה "הפיצוי המוסכם יהיה ברמה בה יש יחס סביר בין הפיצוי לנזק, לפי ציפיות הצדדים בעת כריתת ההסכם, ולא לפי יחס הפיצוי למחיר הבית או אפילו לפי הנזק שנגרם בפועל".

ועל כן, היא החליטה לפסוק לתובעים 130 אלף שקל –  מחצית מסכום  התביעה –  ועוד 10,000 שקל עבור שכ"ט עו"ד.

צריך לומר כאן שהחלטת השופטת להתערב בסכום הפיצוי המוסכם קצת תמוהה שכן סעיף הפיצויים המוסכמים נועד להרתיע את הצדדים מפני הפרת חוזה ולהבטיח את העמידה בתנאיו. מלבד זאת, ההפרה במקרה הזה הייתה חמורה. מדובר באנשים שהתנהלו בחוסר תום לב לאורך כל המשא ומתן והמשפט, ואף דחו הצעת פשרה של התובעים, אף שידעו היטב שהרטיבות בדירה ובבניין הייתה חמורה. בעיני, זהו מסר חמור ומסוכן למוכרים ולרוכשים גם יחד.

• ב"כ התובעים:עו"ד גיא אטיאס
• ב"כ הנתבעים:עו"ד גרא פולגר ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.