הנופש באילת השתבש: "פתאל" תפצה צעיר שהחליק במלון - פסקדין

בן ה-20 נפל ביציאתו מהמקלחת של "לאונרדו פלאזה", ונותר עם צלקת. נקבע שהיעדר ידית אחיזה או משטח למניעת החלקה - מהווה רשלנות

בית משפט השלום בחיפה חייב לאחרונה את רשת "פתאל" לפצות בעשרות אלפי שקלים צעיר שהחליק ביציאה מהמקלחת באחד ממלונותיה. השופטת אפרת קריב קבעה שאי-הצבת ידית אחיזה או משטח למניעת החלקות במתקן הרחצה, מהווה רשלנות. לצד זאת היא הטילה אשם תורם לא מבוטל על התובע, ודחתה את טענתו שנעשה חירש בשל האירוע.

האירוע שבמוקד התביעה התרחש לפני כעשור: התובע, שהיה אז כבן 20, התארח בקיץ 2016 עם משפחתו במלון "לאונרדו פלאזה" שבאילת, המשויך לרשת "פתאל". בתביעה סופר שלאחר יציאתו מהמקלחת, דרך התובע על מים שניגרו על הרצפה – והוא החליק ונפל, תוך שראשו נחבט בעוצמה באסלה.

לגרסת הצעיר, במקום לא היה שטיחון המונע החלקה או מעקה אחיזה שהיו יכולים למנוע את הנפילה. לדבריו כתוצאה ממעידתו נגרם לו חתך עמוק במצח, והוא החל לסבול מדימום וסחרחורות. בהמשך, סיפר, אובחנו אצלו ירידה חדה בשמיעה באוזן שמאל, כמו גם כאבי ראש וצלקת בולטת במצח. התובע ייחס למלון רשלנות, הפרת חובות חקוקות והפרת חובה חוזית לדאוג לבטיחותו.

"פתאל", מצדה, הכחישה את אירוע הנפילה וטענה שהמלון עומד בכל התקנים המחמירים, כאשר לא נמצא בחדר האמבטיה מפגע בטיחותי כלשהו. אף בהנחה שהמקרה אכן התרחש, טענה, הרי שהנפילה אירעה בשל רשלנותו התורמת המשמעותית של התובע, בין היתר בדמות יציאתו בחופזה מהאמבטיה, מבלי לנקוט זהירות בסיסית.

החירשות: בגלל תאונה בילדות

אבל השופטת קריב קבעה שעיקר האחריות לתאונה רובץ על רשת המלונות. אשר לעצם קרות הנפילה, צוין שהנתבעת נמנעה מלזמן לעדות גורמים שהיו נוכחים במקום האירוע בזמן אמת, וכי הדבר פועל לחובתה. מנגד, גרסתו העיקרית של התובע נתמכה הן בעדות אביו והן באישור הקב"ט מיום התאונה.

ברוח זו קבעה השופטת ש"פתאל" לא צלחה בהפרכת טענת הצעיר, בדבר היעדר שטיחון למניעת החלקות או מעקה אחיזה בחדר האמבטיה. "בהיעדר ידית אחיזה", נכתב, "פעולת היציאה מהאמבטיה הופכת למורכבת ומסוכנת יותר - במיוחד כאשר מדובר בכפות רגליים רטובות וסף אמבטיה שיש לעבור. זהו אינו סיכון טבעי ורגיל שעל האורח לקבלו, אלא סיכון בלתי סביר שהיה על המלון למנוע באמצעי פשוט ויעיל".

ואולם בשלב הערכת הנזק ספג התובע "מהלומות" כבדות: ראשית נקבע שיש להשית עליו אשם תורם בשיעור לא מבוטל, של 35%, בנימוק ש"רחצה באמבטיה טומנת בחובה סיכונים מסוימים הדורשים זהירות מצד המתרחץ" – זהירות שבמקרה זה, כך נראה, לא ננקטה על-ידו. בנוסף, השופטת אימצה את עמדת מומחה בית המשפט לפיה פגיעת השמיעה של התובע לא אירעה בשל הנפילה במלון.

למסקנת המומחה, חירשות התובע באוזנו השמאלית נובעת מחבלת ראש שאירעה לו בגיל שנתיים ועשרה חודשים, כאשר ההחלקה במלון לא החמירה את מצבו השמיעתי. "אני חד משמעית לא מייחס את פגיעת החירשות לחבלה הקהה שהייתה בשנת 2016, חבלה קהה לא תגרום לחירשות. נקודה", פסק המומחה – עמדה אותה אימצה, כאמור, השופטת.

בנסיבות אלה נקבע שלצעיר נגרמה בשל אירוע ההחלקה נכות פלסטית זניחה יחסית בשיעור של 5%. על הרקע הזה, ולאחר ניכוי אשמו התורם,  נפסק לו פיצוי של כ-50,000 שקל וכ-10,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובע: עו"ד כמיליה עודה – הלון ואח'
• ב"כ הנתבעות: עו"ד נטע ארז ו/או עו"ד נטע גולד

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.