אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> חוקתי ומנהלי >> המנהל האזרחי מיהר להרוס בנייה לא חוקית, וחויב בפיצוי של 20 אלף ש'

המנהל האזרחי מיהר להרוס בנייה לא חוקית, וחויב בפיצוי של 20 אלף ש'

מאת: PsakDin | תאריך פרסום : 27/07/2014 14:24:00 | גרסת הדפסה
by kumarnm, www.morguefile.com

שנה וחצי התעכב המנהל האזרחי באיו"ש עד שהגיע להחלטה להוציא צו הריסה לבור מים שבנה תושב האזור בניגוד לחוק. אלא שאת ביצוע ההרס הוא ביצע במהרה – תוך שישה ימים בלבד. ביהמ"ש לא הבין מה היה כל כך דחוף למנהל, וקבע שפגע בזכות התושב לבטל את רוע הגזירה באמצעות פנייה לערכאות.

המנהל האזרחי באיו"ש מצא כי בור מים שבנה תושב איו"ש בקרבת ביתו אינו חוקי, ובפברואר 2009 הוציא נגד האיש צו הפסקת עבודה, המתייחס לבניית הבור, ולאחר מכן גם צו הריסה. האיש לא ויתר, וערער למועצת התכנון העליונה על ההחלטה, אך גם שם נפל על 'אוזניים ערלות' ובאוקטובר 2010 הוחלט להוציא את צו ההריסה לפועל.

ההחלטה הסופית נשלחה לאיש רק כשלושה חודשים לאחר מכן, ו-6 ימים בלבד לאחר המשלוח, נהרס הבור בידי נציגי המנהל.

האיש, בתגובה, תבע את המנהל ומועצת התכנון, וטען כי קיבל את ההודעה על ההריסה ממש ביום בו בוצעה, מה שמנע ממנו לעתור לבג"ץ לביטולה. בכך, לדבריו, נגרמו לו נזקים של 300 אלף שקל, ואותם הוא דורש מהנתבעת.

לדברי הנתבעת, ההודעה נשלחה לתובע גם בפקס וגם בדואר רשום, ובכל מקרה, גם אם היה התובע עותר לבג"ץ, היה עליו להתמודד עם שורה של מכשולים, ביניהם העובדה שאין לו זכויות בקרקע שבה חפר את הבור.

מה היה כל כך דחוף?

השופטת אביב מלכה לא הסתירה את מורת רוחה מהתנהלות הנתבעת. לעמדתה, הדחיפות בביצוע הפעולה תמוהה בהתחשב בכך שעד לקבלת ההחלטה חלפו שנה ותשעה חודשים, ואין זה מידתי שבעוד המנהל "לוקח את הזמן", הוא מותיר לתובע אפשרות תגובה של שעות או ימים ספורים.

עוד לדבריה, על הנתבעת היה לקחת בחשבון שלהודעה בדואר רשום לוקח לפחות 3 ימים להגיע ליעד, כך שבעצם ידעה מראש שאינה מותירה לתובע, אלא 3 ימים לפעול. לשיטתה, גם אם ההודעה נשלחה בפקס 6 ימים אינם פרק זמן סביר להתכונן להרס.

השופטת קבעה שהנתבעת התנהלה שלא בתום לב, כששללה מהתובע את האפשרות לשקול את צעדיו ולהחליט באיזו דרך לנקוט כדי לבטל את צו ההריסה, ואולי אף להשלים איתו. הנתבעת שללה מהתובע את הזכות הבסיסית לפנות לערכאות בכך שיצרה מעשה מוגמר.

עם זאת, קבעה השופטת, שסיכויי התובע להביא לביטול צו ההריסה היו נמוכים, שכן חפר את הבור בניגוד לדין. לאחר ששקללה מצד אחד את סיכוייו הקלושים של התובע לביטול הצו, ומנגד את התנהלות הנתבעת והפגיעה בזכויות התובע, היא החליטה לחייב את הנתבעת לפצות את התובע ב-20 אלף שקל, הכוללים גם את הוצאות המשפט.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום חוקתי ומנהלי באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום חוקתי ומנהלי

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ