בפסק הדין הנדיר תמך בית המשפט המחוזי בתל-אביב בעמדת ביהמ"ש למשפחה ואישר שהילדים יעברו למשמורת אביהם.
בית המשפט קבע ב-2012 שהאֵם תקבל את המשמורת על הקטינים, בני שבע ושמונה ונקבעו לאב הסדרי ראיה. בפברואר 2015 לאחר שהאב לא ראה את ילדיו במשך שנתיים, הוא הגיש תביעה מחודשת למשמורת, וטען שהאם עושה הכל כדי לגרום לניכור הורי בינו לבין ילדיו.
בעיית משמורת?
פנו ל- עורך דין משפחה
ניכור הורי היא תופעה שמתגלית אצל ילדים שהוריהם בסכסוך משמורת, ובאה לידי ביטוי בהתנכרות הילדים לאחד מההורים ללא סיבה מוצדקת. כל עוד אין הסבר לעוינות של הילד כלפי ההורה, כמו הזנחה או התעללות, מי שנושא את האחריות לקיומה של התופעה הוא בדרך כלל המשמורן, שנתפס כמי ש"שוטף את מוחו של הילד" וגורם להדחקת הרגשות החיוביים שיש לו כלפי ההורה המנוכר.
למרבה הצער, תופעה זו החלה בשנים האחרונות להתחזק תוך צירוף טענות של אלימות של ההורה המנוכר.
התופעה של ניכור ותלונות שווא הביאו את בתי המשפט לאחרונה במתן סעדים לצד המנוכר בעוד שברמה החמורה של התופעה, הילד שרוי בתחושות השנאה והפחד מההורה האחר. על-פי חלק מהמומחים , הטיפול בתופעה הוא הוצאת הילד מהסביבה המזיקה והעברתו לסביבה אחרת. בהתאם לכך, קבע בית המשפט למשפחה כי הצדק עם האב, והחליט שהמשמורת תועבר אליו באופן מיידי.
האם ערערה על ההחלטה לביהמ"ש המחוזי. לטענתה בהליך הראשון ניתן תסקיר של שירותי הרווחה לפיו התקשרות בינה לבין ילדיה היא מצוינת, לעומת יחסיהם עם האב. לטענתה, האב הוא זה שהביא לנתק בינו לבין ילדיו אחרי שקיצר וביטל מפגשים שלו איתם, וגם בעקבות אירוע אלים שאירע ביולי 2013.
האב, לעומת זאת, טען שכבר חמש שנים הוא סובל מסיכול מכוון של הקשר בינו לבין ילדיו. לטענתו האם לא משתפת פעולה עם שירותי הרווחה, ומפרה את החלטות ביהמ"ש שנועדו לפתור את הבעיות בינו לבין ילדיו. המצב הגיע עד כך שהקשר עם הילדים נמחק כליל. לדעתו, טובת הילדים היא לראות את שני ההורים אלא שהאם לא מאפשרת זאת.
תסקיר שהוגש על ידי שירותי הרווחה לביהמ"ש קבע שהתנהלות האם מטרפדת כל אפשרות לחידוש הקשר של האב עם הילדים והצביע על היווצרות ניכור הורי.
לפי התסקיר, ניתן לראות בהתנהגות האם דפוס שחוזר על עצמו, מאחר שגם ילדיה מנישואיה הקודמים אינם בקשר עם אביהם. לכן, הומלץ על העברת הילדים לאביהם, שמצדו התחייב לשמור על הקשר שלהם עם אמם.
ניכור הורי חמור
סגן הנשיאה יצחק ענבר, השופטת יהודית שבח והשופט שאול שוחט דחו את הערעור. לאחר בחינה מקיפה של החלטות בית המשפט לענייני משפחה ותסקיר שירותי הרווחה, התקבל הרושם שהאם אכן יצרה ניכור הורי בדרגה חמורה אצל הילדים. משכך, ועל אף שהיא אם אוהבת, מעורבת ותומכת, יש להעביר את הילדים למשמורת האב, על מנת שיוכל לחזור לחייהם, דבר שנמנע ממנו עד כה על ידי טקטיקת הפחדה שנקטה האם.
עם זאת, קבעו השופטים שהעברת המשמורת תתבצע בהליך מדורג כדי לתת לקטינים – שייאלצו לעבור מהמרכז לצפון – זמן הסתגלות לסביבתם החדשה לפני פתיחת שנת הלימודים הבאה.
לעניין ההוצאות נקבע שאלו ישולמו על ידי האם לאב בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 23,600 שקל.
כמי שעוסק בתחום אציין כי מדובר בהחלטה נדירה, שמצביעה על הצורך העז במיגור השימוש בקטינים בהליכי גירושין.
- ב"כ המערערת: עו"ד רונן דליהו, עו"ד מור זיידן
- ב"כ המשיב: עו"ד רועי קורץ
* עו"ד ליאור לב עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין