הקשישה הייתה בדרך למרפאת שיניים. בית המשפט קבע כי גרם המדרגות נבנה בניגוד לתקנות התכנון והבנייה ונחשב למפגע שהצריך אזהרה וסימון. האחריות הוטלה על בעלי המרפאה והנכס.
סגן נשיא בית משפט השלום ברמלה, השופט מנחם מזרחי, פסק לאחרונה פיצויים של 100 אלף שקל לקשישה שנפלה במדרגות בדרכה לטיפול שיניים במרפאה ששוכנה בבניין ברמת גן. האחריות על נזקיה הוטלה על רופא השיניים ובעל הנכס בחלקים שווים. נפסק כי גרם המדרגות נבנה בניגוד לתקנות התכנון והבנייה ולכל הפחות היה על השניים להתקין מעקה נוח ו"מזמין" ולהזהיר את הציבור מפני הסכנה.
התובעת (88) שברה את הכתף השמאלית לפני כ-4 שנים, לאחר שנפלה בזמן שעלתה במדרגות בדרכה להיכנס למרפאתו של רופא השיניים שלה ברחוב עוזיאל ברמת גן. ב-2017 היא הגישה נגד נציגות הבניין המשותף ורופא השיניים תביעה לפיצויים על הנזקים שנגרמו לה בעקבות התאונה.
התובעת טענה כי נפלה ככל הנראה משום שפספסה את המדרגה השנייה מבין שתי המדרגות הרחבות שמובילות לכניסה. גרסתה נתמכה בעדות המטפלת שליוותה אותה למרפאה, בתיעוד הרפואי שלאחר התאונה ובעדותו של רופא השיניים עצמו.
סגן הנשיא מזרחי קיבל גרסה זו תוך שדחה את טענת הנתבעים כי היא בדתה מליבה עלילת כזב לצורך הגשת התביעה.
איבדה את העצמאות
בסוגיית האחריות השופט מצא כי המדרגות נבנו בניגוד לתקנות התכנון והבנייה ומכאן שצמחה לתובעת עילת תביעה נגד רופא השיניים ובעל הנכס שהשכיר לו את המרפאה. בתוך כך נדחתה התביעה נגד נציגות הבניין שדייריו לא השתמשו במדרגות שהובילו לכניסה נפרדת אל המרפאה בלבד.
השופט ציין כי צילומי המקום מעידים כי מפלס המדרגות לא היה אחיד וכי נבנו שתי מדרגות בלבד בעוד שהתקנות מחייבות שלוש מדרגות לפחות.
בהקשר זה הייתה מחלוקת נוכח טענת הנתבעים כי התקנות חלות רק על מדרגות בתוך הבניין אולם השופט לא קיבל עמדה פרשנית זו. "אזכיר, כי המדרגות הנדונות במקרנו הן מדרגות המשמשות את הציבור באותה תדירות כמו מדרגות המשמשות את הציבור בתוך הבניין ואף מקל וחומר, שהרי עתים בתוך בניין קיימת חלופת מעלית ואילו כאן זוהי הדרך היחידה והבלעדית אל תוך המרפאה", נכתב.
עוד נקבע כי מן הראוי היה להתקין מעקה נוח מצדן הימני של המדרגות ש"יזמין" את הציבור להיעזר בו. במקרה הנוכחי, המעקה שנבנה היה בצד השמאלי של המדרגות ובגובה נמוך ולא נוח לשימוש.
מלבד זאת, נקבע כי הרופא ובעל הנכס התרשלו כלפי התובעת כיוון שהמדרגות במתכונתן נחשבות למפגע. בנסיבות אלה לכל הפחות היה עליהם להזהיר את הציבור מפני הסכנות, לסמן את קצה המדרגות בפס מבדיל ולהתקין מאחז יד זמין ונגיש.
לפיכך חויבו השניים לשלם לתובעת פיצויים על הכאב והסבל שנגרמו לה עקב אובדן היכולת לתפקד ביומיום באופן עצמאי וצורך תמידי בעזרה סיעודית. עם זאת, מסכום הפיצויים נוכו 20% רשלנות תורמת מאחר שהתובעת הכירה את המדרגות מביקורים קודמים.
בסיכומו של דבר התובעת תפוצה ב-100 אלף שקל בנוסף לכיסוי הוצאות משפט, שכר עדים ושכר טרחת עורך דין בשיעור 20% מהפיצוי.
- ב"כ התובעת: עו"ד יובל המלי
- ב"כ רופא השיניים: עו"ד ניר אסף ממשרד עורכי דין נזיקין צבי יעקובוביץ ואח'
- ב"כ בעל הנכס: עו"ד אליעזר פלדה
- ב"כ נציגות הבניין: עו"ד י. מנדה
עו"ד לימור בר פרץ
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין