אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> הלשכות לסיוע המשפטי - מי יודע על קיומן?

הלשכות לסיוע המשפטי - מי יודע על קיומן?

מאת: ארז יצחקי, עו"ד | תאריך פרסום : 23/05/2001 12:00:00 | גרסת הדפסה

מעבודתי עם אוכלוסייה מעוטת אמצעים כלכליים במסגרת פעילותי בפרוייקט הל"ב במשפט מיסודה של התנועה למלחמה בעוני בישראל )ע"ר(, הגעתי לכלל מסקנה שהציבור הרחב ובעיקר אלו הנזקקים לשירותי הסיוע המשפטי מטעם המדינה בתחומי המשפט האזרחי, אינם מודעים כלל לזכותם, לבקש סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב- 1972 )להלן: "חוק הסיוע המשפטי"(. זאת, בניגוד מוחלט למצב הקיים בתחום הפלילי, בו נקבעו בחוק הסנגוריה הציבורית, תשנ"ו- 1995 )להלן: "חוק הסנגוריה הציבורית"( הוראות המבטיחות שכל חשוד, עצור ונאשם ידעו כי עומדת להם הזכות לבקש מינוי סניגור ציבורי אם הוא זכאי לכך לפי חוק הסנגוריה הציבורית כפי שאפרט להלן.

סעיף 19 לחוק הסנגוריה הציבורית שכותרתו "הודעה לעציר על אפשרות מינוי סניגור ציבורי" קובע כדלקמן:

")א( נעצר אדם והובא לתחנת משטרה או למתקן של רשות החוקרת על פי דין או שהוא חשוד בביצוע עבירה, יודיע לו הממונה על התחנה או על החקירה, בהקדם האפשרי, כי באפשרותו לבקש מינוי סניגור ציבורי אם הוא זכאי לכך לפי חוק זה.

)ב( בקשה למינוי סניגור ציבורי תועבר לסניגור ציבורי מחוזי בדרך שיקבע שר המשפטים."

כמו כן, סעיף 20 לחוק הסנגוריה הציבורית שכותרתו "הודעה לנאשם על אפשרות מינוי סניגור ציבורי" קובע כי:

"לכל כתב אישום תצורף הודעה לנאשם כי הוא יכול לבקש שימונה לו סניגור ציבורי, אם מתקיים בו אחד התנאים לזכאות נאשם לייצוג המנויים בסעיף 18)א(."

כאמור, הוראות חוק מתאימות אינן בנמצא בחוק הסיוע המשפטי, ועל כן, לא יפלא אפוא, שהציבור הרחב ובעיקר אלו הזקוקים לשירותי הסיוע המשפטי אינם מודעים כלל לזכותם לבקש סיוע משפטי.

מצב זה ניתן לשיפור בנקל, ע"י תיקונים לחוק הסיוע המשפטי כפי שאפרט להלן.

ראשית, יש להוסיף לחוק הסיוע המשפטי סעיף שכותרתו "הודעה לבעל דין על הוראות חוק זה" שבו יאמר כי:

")א( הופיע אדם לדיון בבית המשפט, בבית הדין או בלשכת ההוצאה לפועל, ללא ייצוג, יודיע לו השופט, הדיין, הרשם או ראש ההוצאה לפועל לפני תחילת הדיון, כי באפשרותו לבקש סיוע משפטי אם הוא זכאי לכך לפי חוק זה.

)ב( בקשה לקבלת סיוע משפטי תועבר ללשכת הסיוע המשפטי שבתחום פעולתה נמצא מקום מגוריו של המבקש בדרך שיקבע שר המשפטים. הבקשה תהא ערוכה בטופס שיימסר חינם במזכירות בית המשפט, בית הדין או לשכת ההוצאה לפועל."

כמו כן, יש להוסיף לחוק הסיוע המשפטי סעיף שכותרתו "הודעה לנתבע על אפשרות לקבל סיוע משפטי" בו יקבע:

")א( לכל תביעה שמביא בעל דין לפני בית משפט או בית דין ולכל בקשת ביצוע שמגיש זוכה בלשכת ההוצאה לפועל, תצורף הודעה לכל אחד מהנתבעים או לכל אחד מהחייבים בהתאמה, כי על פי הוראות חוק הסיוע המשפטי, הוא יכול לבקש שירות משפטי מלשכת הסיוע המשפטי אם אין ידו משגת לשאת בהוצאות השירות לפי המבחנים שנקבעו בתקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג- 1973.

)ב( נוסח ההודעה יקבע על ידי שר המשפטים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, בתקנות בית הדין לעבודה )סדרי דין(, תשנ"ב- 1991 ובתקנות ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967. נוסח ההודעה, יכלול פרטים מעודכנים אודות כתובתן המלאה של לשכות הסיוע המשפטי, מס' הטלפון והפקס שלהן."

ישאל השואל ויתמה התמה, הכיצד לא בוצעו תיקוני חוק כה פשוטים מעין אלו על מנת שהציבור הרחב יוכל לדעת על זכותו הבסיסית לקבל סיוע משפטי מאת המדינה על מנת שיוכל לממש את זכויותיו הלגיטימיות על פי דין?

לקושיה זו תירוצים שונים ומגוונים. אולם, מפאת קוצר היריעה אסתפק בעיקר ואידך זיל גמור. חוק הסיוע המשפטי הנו חוק מיושן משנת 1972 שהתפיסה השלטת בו היא, כי מתן סיוע משפטי על ידי המדינה לאזרח דל אמצעים כלכליים הנו מעין הטבה סוציאלית שבדומה לכל הטבה סוציאלית אחרת אין המדינה יוצאת מגדרה על מנת לידע את אזרחיה על זכותם להטבה זאת )בעוד שאין המדינה חוסכת משאבים כדי לידע את אזרחיה על חובותיהם השונות, לרבות חובתם לשלם מסים שונים מהם, בין היתר, ממומנת פעילותם של לשכות הסיוע המשפטי(. תפיסה זו העומדת בבסיסו של חוק הסיוע המשפטי מוטעית ואין לה מקום כיום במדינה דמוקרטית שבה זכותו של אדם חסר אמצעים כלכליים לקבל סיוע משפטי מאת המדינה למימוש זכויותיו הלגיטימיות הנה זכות יסוד בסיסית שיש מי מבין שופטי בית המשפט העליון שאף הגדירו אותה כ"זכות האדם הבסיסית ביותר", שכן מבלעדיה לא יוכל לממש האזרח דל האמצעים הכלכליים את מי מבין זכויותיו, לרבות זכויות היסוד אותם הקנתה לו המדינה וכך נפגם לו עקרון השוויון בפני החוק שהנו יסוד מוסד בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת.

מאידך, בתחום הפלילי, התפיסה העומדת בבסיסו של חוק הסנגוריה הציבורית שנחקק בשנת 1995 הנה התפיסה המודרנית, לפיה הזכות לסיוע משפטי איננה בגדר הטבה סוציאלית, כי אם זכות יסוד בסיסית שעל המדינה מוטלת החובה לממשה כלפי כל האזרחים הנדרשים לה ובגדר כך מוטלת עליה כמובן החובה לידע את אזרחיה אודות זכותם לממש את זכותם זו לכשידרשו לכך.

עינינו הרואות, כי חוק הסיוע המשפטי נשאר הרחק מאחור כשהתפיסה השלטת בו היא התפיסה המסורתית, לפיה סיוע משפטי בתחום האזרחי לאזרחים דלי אמצעים כלכליים הנו בגדר הטבה סוציאלית שככל שידעו עליה פחות כן יטב לקופת המדינה. זאת, בהתעלם מהפגיעה האנושה בזכות היסוד של אותם אזרחים קשי יום שאין מי אשר יודיעם אודות זכותם לקבל סיוע משפטי מטעם המדינה למימוש זכויותיהם הלגיטימיות.

במשרד המשפטים הוקמה זה מכבר ועדה שתפקידה לערוך רפורמה במערכת הסיוע המשפטי בארץ. אין לי אלא לקוות כי הדברים דלעיל יגיעו גם לפתחה של ועדה זו וכי זו תשכיל לעשות את כל אשר לאל ידה על מנת שכל מי אשר צריך לדעת על זכותו לקבל סיוע משפטי מאת המדינה אכן ידע על כך, שכן בזכות יסוד עסקינן ולא בהטבה סוציאלית או בחסד עסקינן.


עו"ד ארז יצחקי ממשרד נתן מאיר ושות', חבר הועדה לסיוע משפטי שליד הועד המרכזי בלשכת עורכי הדין ומתנדב בפרויקט הל"ב במשפט למתן סיוע משפטי לנזקקים מיסודה של התנועה למלחמה בעוני בישראל )ע.ר.(.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ