אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני תאגידים >> הכרעת הדין בפרשת דיסקונט השקעות

הכרעת הדין בפרשת דיסקונט השקעות

מאת: אמיר הלמר - TheMarker.com | תאריך פרסום : 10/02/2002 13:50:00 | גרסת הדפסה

ביהמ"ש על דב תדמור: "בחר ללכת לא 'בין הטיפות' אלא בדרך עבריינית, שלמה וברורה".

שופט ביהמ"ש השלום בתל אביב, דוד רוזן, נתן הבוקר את פסק דינו בפרשת הדו"חות של דסק"ש, בו הרשיע את כל בכירי דסק"ש שהואשמו בפרשה. הטיעונים לעונש יינתנו ב-6 במארס.

בהחלטתו קובע השופט באופן נחרץ כי "הנאשמים סיכמו והחליטו שלא לצרף את הדו"חות הכספיים של שלוש החברות לדו"חות הכספיים של דסק"ש שהוגשו לבורסה מתוך רצון להסתיר מהציבור את הדו"חות הכספיים של חברות ישקר".

"כל החלטת הנאשמים שלא לצרף את הדו"חות הכספיים של חברות ישקר לבורסה נבעה מרצון זה. הנאשמים לא בחרו לפעול בניגוד לחוק מתוך גחמה או סיבה עלומה. הנאשמים נקלעו "לדילמה" וזה היה ה"פיתרון" שנבחר על ידם", קובע השופט בפסק הדין המשתרע על 160 עמודים.

תחילת הפרשה באוגוסט 1999 עת הגישה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) כתב אישום כנגד דסק"ש ובכירים בה - המנכ"ל לשעבר, דב תדמור, החשב לשעבר, עמוס בנקירר, מנהל הכספים לשעבר, יוסף בוק, יעקב אשל, והיועץ המשפטי, עו"ד שלמה כהן, באישומים של הכללה של פרטים מטעים בדו"חות הכספיים של החברה בין השנים 1990-1995.

בכתב האישום טענה הפרקליטות כי בדצמבר 1990 הגישה דסק"ש בקשה לרשות ניירות ערך, לפטור אותה מחובת צירוף הדו"חות הכספיים של החברות הכלולות, ובהן חברת ישקר וחברת טכנולוגיית להבים, שבבעלות סטף ורטהיימר וכן חברת תפרון אחזקות. דסק"ש טענה בפני הרשות כי הפטור מתבקש בשל אי רצונה של ישקר לפרסם את דו"חותיה הכספיים המלאים לציבור, משיקולים עסקיים.

הרשות, כך נטען, סירבה למתן הפטור, ובעקבות זאת, נטען כי הנאשמים נפגשו ו"החליטו בעצה אחת להסתיר מן הציבור את הדו"חות הכספיים של החברות הכלולות, וזאת על ידי אי צירופם לדו"חות הכספיים המגיעים לידיעת הציבור".

הנאשמים, ע"פ כתב האישום, החליטו להגיש לבורסה ולרשם החברות עותק של הדו"חות הכספיים, השונה מהעותק המוגש לרשות ניירות ערך, כך שלבורסה ולרשם החברות לא צורפו הדו"חות של החברות הכלולות, כדי למנוע נגישות של הציבור לדו"חות אלה.

לרשות ניירות ערך, לעומת זאת, צירפה דסק"ש, ע"פ הנטען, את דו"חות ישקר ובכך נטען ביקשו הנאשמים "להטעות את רשות ניירות ערך וליצור מצג שווא, כאילו הדו"חות הכספים מוגשים כדין".

לפי הטענה, הנאשמים פעלו כך במשך חמש שנים, והגישו לבורסה ולרשם החברות 18 דו"חות כספיים, אליהם לא צורפו הדו"חות הכספיים של החברות הכלולות. כתוצאה מכך, "הגיעו לידיעת הציבור דו"חות חסרים ומטעים".

כמו כן, נטען בכתב האישום, הדו"חות הכספיים שהוגשו לרשות לוו בדו"חות מיידיים או במכתבים נלווים השונים מאלה שהוגשו לבורסה ולרשם החברות, כך שנכללה בהם פיסקה המתייחסת לכך, ואשר נוסחה במכוון באופן מעורפל ומטעה, להטעיית רשות ניירות ערך וליצירת מצג שווא כאילו הדו"חות כולם מוגשים כדין. לאחר שהחל המשפט במאי 2000 הגיע אחד הנאשמים, החשב עמוס בנקירר לעסקת טיעון עם הפרקליטות והודה בכל האישומים שיוחסו לו בכתב האישום. על בנקירר גזר השופט דוד 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי של 230 אלף שקל. בנקירר אף העיד במהלך המשפט כנגד חבריו.

בפסק הדין המרשיע מייחד השופט רוזן לכל אחד מהנאשמים פרק נפרד. בפרק המתייחס לתדמור מותח עליו השופט ביקורת קיצונית. השופט אומר על תדמור שהיה מנכ"ל דסק"ש במשך 15 שנה "כי מדובר בציר המרכזי שהכל סבב וסובב על ידו". לדברי השופט, תדמור "בחר ללכת לא בדרך פתלתלה של 'בין הטיפות' אלא בדרך עבריינית, שלמה וברורה".

השופט מציין כי בחקירתו ברשות ניירות ערך ניסה תדמור "לגלגל על עוזריו הנאמנים אחריות לביצוע העבירות. ניסיון שדוף ועלוב למלט עצמו ממקוד ההכרעה. מוקד בו ניהל ביד רמה ונחרצת את ענייני דסק"ש, לטוב ולרע".

לעומת זאת מציין השופט כי בחקירתו בבית המשפט הפך תדמור את גרסתו. "גרסתו בביהמ"ש של תדמור היתה כי הוא זה שהחליט כמנכ"ל החברה לצרף את הדו"חות לרשות ולהימנע מצירוף דו"חות שלוש החברות לרשם החברות ולבורסה".

ההסבר שנתן תדמור לשינוי זה, כפי שקובע השופט, היתה כי במהלך החקירה ברשות היה "תחת טראומה קשה מאוד, בלק אאוט מוחלט ותדהמה".

עם זאת השופט דוחה מכל וכל את גירסתו המאוחרת של תדמור בבית המשפט לפי בגין מצב נפשי קשה מסר בחקירתו דברים בלתי מדויקים ומכנה גרסתו זו "גירסה מופרכת מהיסוד".

על חלקו של היועמ"ש של דסק"ש עו"ד שלמה כהן (ולא מדובר בראש לשכת עורכי הדין - א.ה) אומר השופט "היועמ"ש של דסק"ש קרא את התמונה בצורה בהירה ונכוחה. ההחלטה שנתקבלה מלפני תדמור וחבר עוזריו הנאמנים, היתה לפעול בניגוד מפורש לחוק.

"היועמ"ש ידע שבמכתבים לרשות אין דבר וחצי דבר כ

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני תאגידים באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני תאגידים

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ