אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> הילד מסרב לפגוש את אביו – האם עילה לשלילת המזונות?

הילד מסרב לפגוש את אביו – האם עילה לשלילת המזונות?

מאת: עו"ד ליאור לב | תאריך פרסום : 13/07/2017 09:11:00 | גרסת הדפסה
עו"ד ליאור לב

אחת התופעות הקשות והכואבות שעלולות להתלוות להליך גירושין היא "ניכור הורי" – מצב בו ילד מפתח עוינות כלפי אחד ההורים ומסרב להיות עמו בקשר. לבית המשפט סמכות לשלול או להפחית את מזונות הקטין הסרבן במטרה לגרום לו לחדש את הקשר. באילו מקרים הוא יעשה כן?    

"בן סורר ומורה – איננו שׁמע בקול אביו ובקול אמו" (דברים כא, יח).

חוק המזונות מ-1959 קובע שאדם זכאי לבקש מבית המשפט פטור מלא או חלקי מחובת המזונות במקרים בהם הזכאי למזונות מתנהג כלפיו בצורה מחפירה.

על פי ההלכה היהודית, מזונותיו של ילד מעל לגיל 6 הם "מדין צדקה" ואין חובה לספק מזונות לקטין המתנכר להורה שכן בשל הניכור הוא כבר לא נחשב ל"קרוב" שיש לו עדיפות בקבלת צדקה.

עקרונית, שלילת מזונות במקרה של קטין המסרב לפגוש את אביו נעשית במטרה לכפות עליו לחדש את הקשר עמו. לפיכך, בית המשפט יפחית או ישלול מזונות רק במצבים בהם קיימת החלטה שיפוטית המחייבת את הקטין לחדש את הקשר עם אביו וכאשר ניתן לתלות את האשם בסרבנות הקשר רק בקטין ולא בנסיבות אחרות שעשויות להצדיק את הסרבנות.

באילו מצבים סרבנות תוביל לשלילת המזונות?

כאשר בית המשפט דן בשאלה האם מרדנות של קטין מצדיקה שלילה או הפחתה של המזונות הוא בוחן את מכלול הנסיבות. השיקולים העיקריים שיילקחו בחשבון הם:

  • האם סרבנות הקשר נובעת אך ורק מרצונו האמיתי והעצמאי של הקטין או שקיימת אשמה מצד אחד ההורים – האם או האב עצמו – שהובילה למצב.
  • האם האב נקט בכל הפעולות והמאמצים הנדרשים לצורך חידוש הקשר עם הילד לרבות בפן הכלכלי, כגון מימון טיפול רגשי בקשיים של הקטין.
  • האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר.
  • מה תהיה השפעת ביטול המזונות על מצבו הכלכלי של הקטין והאם עדיין תתאפשר לו רמת חיים סבירה.
  • האם קיימת חלופה מתונה יותר משלילת המזונות כגון הקטנת הסכום. ככלל, ביטול מזונות יעשה במקרים קיצוניים ונדירים ובית המשפט יעדיף להפחיתם.

מסקירת פסקי הדין שעסקו בסוגיה עולה כי שלילת מזונות היא אמצעי קיצוני שבתי המשפט לא ממהרים לנקוט בו. בתי המשפט נוטים לשלול מזונות מקטינים מרדנים וסרבנים רק כאשר התנהגותם מחפירה ויוצאת דופן בחומרתה ובתנאי שהאב עשה כל אשר לאל ידו על מנת להביא לחידוש הקשר.

הסנקציה של שלילה או הפחתת מזונות ננקטת ומיושמת במשורה וככלל, שלילת מזונות מילד בטרם הגיע למצוות היא נדירה ביותר.  

עוד עולה מהפסיקה כי מזונות קטין מרדן וסרבן לא יבוטלו או יופחתו אם הדבר יביא אותו לחרפת רעב או פת לחם ויהפוך אותו למעמסה על רשויות המדינה.

לא "כספומט"

 מכל האמור עולה כי על מנת שאב יוכל לתבוע שלילה או הפחתה של מזונות ילדיו, עליו להתאמץ ולפעול לחידוש הקשר עמם, ובכל מקרה בית המשפט לא יבצע מהלך שיש בו כדי להביא את הקטינים לחרפת רעב או שיש בו כדי לפגוע בסיכוי לחידוש הקשר בשלב מאוחר יותר.

שאלה טעונה שנשאלת פעמים רבות היא כיצד יפסוק בית המשפט בתביעה להפחתת או ביטול מזונות כאשר האב מבצע מאמצים כנים וממושכים לפגוש את הקטין, אך האחרון מסרב לפגוש אותו באופן נחרץ בשל הסתה מצד האם.

ברוב המקרים בתי המשפט פסקו שאין להטיל על הקטין את האשם במצב הנפשי והרגשי שאליו נקלע בשל גירושי ההורים ושלילה או הפחתה של המזונות תתכן רק במקרים של מרדנות קיצונית בעלת ביטויים בולטים, גסים ועולבים.

בתי המשפט לוקחים בחשבון שהפחתה או ביטול המזונות בשל מרדנות לא תביא, קרוב לוודאי, לשיפור במערכת היחסים בין הקטין המרדן והורהו אלא להיפך, תיצור משקע נוסף אשר יקשה על חידוש הקשר עם התבגרותו.

מצד שני, על פי ההלכה היהודית עול כלכלתו של בן מרדן מוטל על מי שמחזיק בו, כל עוד מסוגל המחזיק לפרנסו, ורק אם המחזיק אינו מסוגל לפרנסו, על ההורה השני להשלים את מחסורו על-פי דיני הצדקה.

במילים אחרות: כל עוד הקטינים אינם מגיעים לחרפת רעב וחוסר כל, ויש בנמצא מקור הכנסה חלופי ואפילו בדוחק, בהחלט ניתן לשלול או להקטין את המזונות במקרים של סרבנות קשר קשה.

ביטוי להשקפה זו ניתן למצוא באחד מפסקי הדין שעסקו בנושא בו נכתב כי: "אב איננו 'כספומט' וכאשר ילדים בגילאים 15 - 14 מסרבים לכל קשר עם האב ולכל טיפול שמטרתו ליצור קשר ופועלים כלפי האב בעלבון והשפלה, הם אינם יכולים לצפות ממנו לרווחה כלכלית".

מפסקי הדין ניתן לראות ששלילה או הפחתה של מזונות לקטין היא צעד קיצוני שבתי המשפט נוקטים בו במשורה. עם זאת, בתי המשפט שללו או הפחיתו מזונות לקטין מרדן גם במקרים שבהם הניכור ההורי נגרם כתוצאה מהסתה מצד האם. הפסיקה אף עשתה צעד נוסף וקבעה שחוסר שיתוף פעולה מצד האם לחידוש הקשר בין הקטינים ואביהם יהווה עילה להפחתת המזונות.

לסיכום

בתי המשפט מבקשים בהחלטותיהם לתמוך בקשר שבין אבות לילדיהם על רקע החשיבות העצומה שיש לכך להתפתחותם הרגשית התקינה. לפיכך, מומלץ לאבות לבצע ניסיון כנה וממושך לחדש את הקשר עם ילדיהם בטרם יפנו בתביעה לביטול המזונות. באשר לאימהות, עליהן להיזהר שלא להסית את הקטין כנגד אביו שכן חובת האב לזון את ילדיו אינה מוחלטת.

* עורך דין ליאור לב עוסק בדיני משפחה

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
1

כמה מילים בשביל לומר את הידוע לכל ?

ייעשה הכול כדי לבסס את האימא על כתפיו הצרות של האב, וכל השאר, פלפולים התפתלויות ומכבסת מילים.
1
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ, עיצוב: סטודיו מילינק'ה