אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> היחשפות למסמכי גישור - האם עילה לפסילת שופט

היחשפות למסמכי גישור - האם עילה לפסילת שופט

מאת: ערן טאוסיג, עו"ד | תאריך פרסום : 05/12/2002 12:00:00 | גרסת הדפסה

כידוע, כללי הגישור אוסרים על הגשתם של מסמכי גישור שלא צלח לבית המשפט . הרציונל העומד מאחורי כלל זה הוא שהצדדים לא יחששו לגלות למגשר את כל העובדות והמסמכים על מנת שהלה יוכל להביא אותם להסכם, מה שימנע את ניהול ההליך בין כתלי בית המשפט .

השאלה בה נדון במאמר קצר זה היא האם עצם היחשפותו של בית המשפט למסמכים אלו, מהווה באותהבעא"ח 1018/02עילה לפסילתו. שאלה זו נדונה לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה פרשה דובר על תביעה כספית שהגישה המשיבה נגד המערערת. הצדדים הופנו לגישור. נערכה ישיבת גישור בה נערך הסכם פשרה אשר נחתם ע"י המגשרים והמשיבה בלבד. הואיל והמערערת לא חתמה על ההסכם הועבר התיק לדיון בפני מותב בית דין אזורי לעבודה. התיק הועבר לאותו מותב כשהוא מכיל גם את 'מסמכי הגישור' ובפרט ההסכם גישור הנ"ל. כשגילה ב"כ המערערת כי מסמכי הגישור מצויים בתיק, הוא ביקש מבית הדין לפסול את עצמו מלדון בהליך.

בית הדין )השופט כהן( דחה את הבקשה וכתב כהאי לשינא:

".. אין בתיק דבר וחצי דבר הנוגע להליך הגישור - כל שיש בו, טיוטת הסכם, שלא נחתם. האם טיוטה כזו מהווה טיעון ראוי ונכון לפסילת שופט. היכן כאן טיעון הנוגע לחשש ממשי במשוא פנים, כאשר כל שיש הוא, כאמור, טיוטה של הסכם, שלא נחתם".

לא זו אף זו, בית הדין אף הציב בפני המערערת שתי חלופות, האחת שהמערערת תקבל את ההסדר שהוצע בגישור, והשניה, שהדיון יידחה והמערערת תחויב בהוצאות נכבדות.

על החלטה זו הוגש הערעור הנ"ל. בהחלטתו בערעור קבע הנשיא סטיב אדלר, כי לא עצם החשיפה למסמכי הגישור היא הגורמת לפסלות השופטים שישבו בדין ונחשפו לאותם מסמכים אלא

במקרה בו אותה חשיפה יצרה מצב בו היא גרמה ל"אפשרות ממשית למשוא פנים", במובן

שחשיפה זו "עלולה למנוע מהם ליתן הכרעה המבוססת על חומר הראיות בלבד" ואפשרות זו תיבחן בכל מקרה לגופו.

הנשיא אדלר קבע גם כי תוצאת היחשפותו של בית הדין למסמכי הגישור תבחן גם על פי שיקולים נוספים, ובכללם שמירה על עיקרון הסודיות של הליך הגישור, השלב אליו הגיע הדיון בבית הדין, עצמת הפגיעה הצפויה לבעלי הדין עקב שינוי המותב והאופן בו נמסר המידע אודות הגישור למותב )למשל: אם הדבר נעשה באופן מכוון כדי לפסול את המותב, שאז אם המותב יפסול את עצמו, ייצא החוטא נשכר(.

בסופה של הכרעת הדין, קבע הנשיא אדלר, כי מוטב יהיה "שמותב אחר ישמע את הדיון", זאת מבלי שקבע עמדה חד משמעית לגבי פסילת השופט כהן מלדון בעניין.

האם הכרעה זו של הנשיא אדלר ראויה ? על פני הדברים התשובה חיובית.

גישור מוגדר בסעיף 79ג)א( לחוק בתי המשפט : "הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו".

הבסיס לחסיון מסמכי הגישור מצוי בסעיף 79ג)ד( לחוק בתי המשפט הקובע: "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי".

סעיף 5)ה( לתקנות הגישור קובע כי "המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור". בדומה גם בסעיף 8)ג( לאותן תקנות נכתב: "החליט המגשר להפסיק את הגישור, יודיע המגשר על החלטתו לבית המשפט; המגשר לא ימסור לבית המשפט את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע לגישור, אלא על פי תקנה 5)ח(".

כך גם לפי סעיף 2 להסכם המצוי שבתוספת לתקנות הגישור בעלי הדין מתחייבים, בין היתר, שלא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל עניין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.

דברי החקיקה הללו לבטח מצביעים על חסיון הליך הגישור על פירותיו .

הגם שהדבר ברור מאליו יש לציין, כי מלומדים בארץ ובחו"ל קבעו כי הסכם הגישור הוא מסמך חסוי שאין להציגו בבית המשפט . גם מרבית המדינות בארצות הברית קובעות כי הסכם גישור לא יכול לשמש ראיה בבית המשפט .

הנשיא אדלר עצמו כבר קבע בעבר כי הליך הגישור הוא הליך חסוי. עם זאת, הגם שכאן בית הדין נחשף בבירור להסכם גישור )שנחתם, כאמור, ע"י צד אחד בלבד(, הנשיא אדלר לא מצא לנכון לקבוע כי יש לפסול את המותב.

כידוע, המבחן לפסילת שופט הוא קיומה של "אפשרות ממשית" למשוא פנים. מדובר במבחן אובייקטיבי שמשמעותו היא שהשופט גיבש לעצמו עמדה בעניין, באופן שאין עוד טעם בהמשך רגיל של המשפט. משמעות הדבר היא כי אין מקום לצפות לכך שהשופט יהיה חסר פניות .

האם ייתכן לצפות משופט שלא להיות מושפע מהסכם הגישור שהונח לפניו ?

לכאורה, ברור לכל בר-בי-רב, כי גם מהסכם פשרה, גם אם לא חתום, בית המשפט עלול להיות מושפע: המדובר בהסכם אשר נוסח על דעת המגשר, לאחר שבחן את עובדות המקרה. לפיכך, נראה כי עצם הימצאות מסמך כגון דא, צריכה להביא לפסלות המותב. דא עקא, שלא כך קבע הנשיא אדלר.

לדעתו, הימצאות הסדר פשרה של המגשר בתיק בית הדין אין בה לכשעצמה כדי להוביל באופן אוטומטי לפסילת השופט אלא על בית הדין לשקול כל מקרה לפי נסיבותיו. הנשיא הנכבד גורס כי פסילה גורפת שכזו עלולה לגרום לעיוות דין - ומדוע ?

על פני הדברים נראה שאין סיבה לקבוע, שפלוני ייפגע מהעובדה שהתיק יתנהל מלכתחילה ע"י מותב אחר, אשר לא ראה את מסמכי הגישור. בעיקר הדבר נכון, כאשר הדיונים בתיק טרם החלו. לא ברור מה עיוות הדין בכך.

מאידך ברי, כי עצם הימצאותו של מסמך כגון הסכם גישור על שולחנו של בית המשפט עלול להביא לעיוות דין, ולהשפיע על אותו שופט, או, למצער, להביא לאובדן האמון באותו שופט )בבחינת מראית העין, שהיא גם היא עולה לא פעם בדיונים אודות פסלות שופט(. כיצד ידע צד פלוני כי דעתו של השופט לא ננעלה עקב העיון במסמכי הגישור ?

אמנם בדרך כלל ההלכה היא כי היחשפות של שופט לחומר ראיות אשר לא היה אמור להיחשף לו אינה פוסלת אותו, כשלעצמה, מלשבת בדין , אך אינני מוצא שזו התוצאה הראויה במקרה דנן.

אין דין חשיפה למסמכי גישור )קל וחומר להסדר גישור ממש( כדין היחשפות לחומר ראייתי אחר , ולו מן הבחינה שכל תוצאה אחרת עלולה למנוע מן הצדדים להתדיין בהליך הגישור או, למצער, למנוע מן המגשר להביא לסיום הסכסוך, הואיל וכל צד ינסה להגן על עצמו במהלך הליך הגישור, שמא מסמך ממסמכי הגישור יגיעו בסופו של יום לתיק בית המשפט.

מסקנתי היא שלכל הפחות, כאשר הדיון בתיק טרם החל ובית המשפט טרם נכנס לעובי הקורה, ובית המשפט נחשף למסמכי גישור, הרי שעל בית המשפט לפסול עצמו בכל מקרה. בשלב זה אובדן הזמן השיפוטי הוא קטן וגם הוצאות המשפט אינן גדולות. עם זאת, ככל שמדובר בדיון שכבר החל, וככל שהדיון התקדם, אכן יש מקום להשתמש בשיקולים שקבע הנשיא אדלר, ואשר הוצגו לעיל, ורק במקרים שמצדיקים זאת לפסול את השופט מלדון בתיק.


* הכותב הינו שכיר במשרד מ. טאוסיג, משרד עו"ד ונוטריון העוסק דיני משפחה, בנזיקין ובתחום האזרחי. הכותב חבר הסגל הזוטר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, מרצה לדיני חוזים בפקולטה לכלכלה וניהול של האוניברסיטה הפתוחה וחבר בועדת חקיקה: סד"א וראיות של לשכת עורכי הדין.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ