כנגד הנאשמים, עירית רחובות הוגש כתב אישום בו מיוחסות להם עבירות של זיהום מים ולכלוך רשות הרבים בניגוד להוראות חוק שמירת הנקיון.
גם לאחר שראש העיריה קיבל התראה לפי סעיף 20 כא לחוק המים, בה הוא נדרש לחסל את המפגע ולחבר את שפכי העיר לשפד"ן. המשיכו לגלוש שפכים לא מטופלים מתחנת השאיבה הישנה של העיריה לנחל שורק.
הנאשמים אינם חולקים על עצם התרחשותם של גלישות הביוב המתוארות בכתב האישום. לטענתם הם נקטו בכל האמצעים הסבירים כדי לפתור את בעיית הביוב, שהיתה קיימת זמן רב לפני שהנאשם השני, ראש עירית רחובות, נבחר לתפקידו.
השופטת ז. בוסתן, בית משפט השלום רמלה , קבעה כי התביעה הוכיחה שההתחברות לשפד"ן על אף שהיתה הפתרון הנבחר, ועל אף שהיתה זמינה טכנית זמן רב, לא בוצעה במהירות הראויה והסבירה.
עוד ציינה השופטת כי משאב המים הוא משאב יקר, הוא משאב קיומי והוא אינו מצוי בשפע במדינתנו. שומה על הכל כפרטים לשמור על משאב זה לבל יזוהם או יתכלה. ביתר שאת אמורים הדברים, כאשר מדובר ברשות מקומית שהינה חלק מרשויות השלטון, והינה מופקדת על שמירת המשאב.
פ 2666/00 מדינת ישראל נ' עירית רחובות
למדור דיני איכות הסביבה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.