אף שהיו אצל המערער גורמי סיכון גנטיים, ועדת ערר קבעה כי אירוע משפיל שחווה מצד מפקדו הוא הגורם להתפרצות המחלה
וועדת ערעור מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום) בבית הדין המנהלי חיפה קיבלה לאחרונה ערעור על החלטת קצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון. המערער שוחרר בשנת 2013 משירות קבע כאחראי על חדר אוכל בבסיס של חיל האוויר. לדבריו, בעקבות אירוע חריג בו הושפל על ידי מפקדו מול כל הסועדים של הבסיס התפרצה אצלו סוכרת מסוג 2. קצין התגמולים קבע שאין קשר בין האירוע למחלה, אך הוועדה בראשות השופט אפרים צ'יזיק דווקא מצאה קשר סיבתי.
המערער (62) התגייס לצה"ל בשנת 1988 ושירת עד 2013 כאיש קבע. עם תחילת שירות הקבע הוא מונה לתפקיד ממונה על כלל חדרי האוכל באחד מבסיסי חיל האוויר, אולם ב-1999 הודח מתפקידו ושובץ כאחראי על חדרי האוכל המבצעיים של הבסיס בלבד.
במהלך השירות הוא חלה בסוכרת, אך בקשתו להכיר בו כנכה צה"ל נדחתה בשנת 2011 על ידי קצין התגמולים במשרד הבטחון, שקבע כי אין קשר סיבתי בין שירותו הצבאי לבין המחלה.
בערעור שהגיש על ההחלטה ב-2017 באמצעות עו"ד שרון מאירי, סיפר המערער כי במהלך התקופה בה שימש כאחראי חדרי האוכל המבצעיים, המפקד שלו התעמר בו ונהג בו בצורה אדנותית, פטרונית ומתנשאת.
לדבריו, באירוע ספציפי שהתרחש בדצמבר 1999, המפקד גער בו בפני כל הסועדים ודרש ממנו לנקות את הרצפה שהתלכלכה מבוץ שהוא וחיילים נוספים הכניסו כשפרקו משאית אוכל. לטענתו, בעקבות האירוע חש בעלבון קשה והרגיש לא טוב, ומאז אותו יום החל לחוש יובש בפה וצורך להתפנות לשירותים באופן תכוף. בשל מצבו הוא היה תחת מעקב רפואי ובשנת 2007 אובחן כחולה בסוכרת מסוג 2.
בחוות דעת רפואית מטעמו צויין כי המועצה הלאומית לסוכרת מצאה שקיים קשר סיבתי בין דחק נפשי מקדים לבין התפרצות או החמרה של סוכרת.
למרות זאת, משרד הביטחון שיוצג על ידי עו"ד אוסנת בן אברהם-בוגוד, התבצר בעמדתו והציג חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו, בה נקבע כי המחלה לא התפרצה על רקע דחק נפשי שחווה המערער בשירות.
תחושה סובייקטיבית
יו"ר הוועדה השופט צ'יזיק ציין כי משרד הביטחון לא הכחיש את האירוע מ-1999 ואת תחושת ההשפלה והמועקה שהמערער טען שחווה בעקבותיו. מפקדו של המערער אף אישר את הדברים בעדותו בפני הוועדה, והביע את התנצלותו הכנה.
השופט הסביר כי שני המומחים הרפואיים הסכימו על כך שסוכרת מסוג 2 עלולה לפרוץ על רקע אירועי דחק קיצוניים ועוצמתיים. עוצמת הדחק הנפשי סובייקטיבית לכל אדם בהתאם למבנה אישיותו, ולכן על בית המשפט לבחון את אופי הדחק והשפעתו בכל מקרה לגופו.
במקרה זה, ציין השופט, אף שאין דיווחים של המערער מ"זמן אמת" בנוגע להשלכות האירוע על מצבו הנפשי או תחושות המועקה שהרגיש, הוועדה התרשמה כי חווה משבר נפשי בעקבות הדחתו מתפקיד.
בשילוב העובדה שהוא אובחן כסובל מרמה חריגה של סוכר בדם פחות משלושה חודשים לאחר האירוע הספציפי בחדר האוכל, נקבע שישנו קשר סיבתי בין התפרצות המחלה לשירותו הצבאי.
משרד הביטחון חויב בהוצאות המערער בסך 8,000 שקל ובתשלום שכר טרחת המומחה מטעמו.
פסק הדין בתיק ע"נ 53211-10-17
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין