- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הורים גרושים רבו על המזונות. השופטת הכריעה לטובת האם
"ספגתי מכה כלכלית בקורונה, התחתנתי מחדש והבאתי עוד ילדים" טען האב בתביעה להפחתת מזונות. בית המשפט דחה אותו
"נפלתי כלכלית בקורונה, נקלעתי לחובות ונישאתי מחדש תוך הבאת צאצאים נוספים": כך, בין היתר, ניסה הורה גרוש בבית המשפט למשפחה באשדוד להפחית מהמזונות שמשלם לאשתו לשעבר, בגין שני ילדיהם המשותפים. אלא שהשופטת עפרה גיא דחתה אותו לאחרונה, בנימוק שלא הוכח שינוי נסיבות מהותי מאז הסכם הגירושים, וקבעה שהמזונות, בסך 4,200 שקל, יישארו על כנם.
התובע, שיוצג על-ידי עו"ד אילן קמחי, והנתבעת, אותה ייצג עו"ד שרון קולסקי, הם נשואים לשעבר והורים ל-2 ילדים משותפים, בני 15.5 ו-9. בהסכם הגירושים, שאושר במרץ 2022, נקבע שהאב ישלם מזונות בסך 4,200 שקל וזאת עד הגיע הבן הקטן לגיל 6 - שאז התשלום החודשי יופחת ל-3,400 שקל, אולם רק בכפוף לקיום משמורת משותפת.
שנתיים לאחר אישור ההסכם פנה האב לבית המשפט בטענה שיש לבטל, או לכל הפחות להפחית, את חיובו במזונות. תביעתו נשענה על שני אדנים: האחד, פרשנות שלפיה הגעת הבן לגיל 6 מצדיקה, בהתאם להסכם, לדון מחדש בגובה המזונות; והשני - שינוי נסיבות מהותי בדמות נישואים מחדש והבאת ילדים נוספים לעולם, כמו גם טענות לניכור הורי מצד הנתבעת, מכה כלכלית קשה שספג בתקופת הקורונה, וכניסתו לחובות.
מנגד טענה האם שבעלה לשעבר לא הציג שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחודשת של גובה המזונות, כאשר טענתו כי נקלע לחובות לא הוכחה. לשיטתה, משלא מתקיימת משמורת משותפת בין הצדדים הרי שאין הצדקה, על-פי ההסכם, להפחית את המזונות.
פרשנות האב בלתי סבירה
השופטת גיא דחתה את טיעוני האב במלואם. בנוגע לטענתו שעל פי הסכם הגירושים יש לבחון מחדש את המזונות לאחר שהבן הצעיר עבר את גיל 6, התקבלה טענתה הנגדית של האם – לפיה ההסכם קובע בבירור שרק בהינתן משמורת משותפת יופחתו המזונות ב-800 שקל, מצב שלא מתקיים שכן האב נפגש עם הילדים רק פעמיים בשבוע ובכל סופ"ש שני. "פרשנות האב לפיה הוסכם כי בגיל 6 של אחרון הקטינים סוגיית מזונות הקטינים תידון מחדש במנותק לאמור בסעיף שלאחריו, אינה סבירה, אינה עולה מהוראות הדין והפסיקה, ואינה מתיישבת עם הוראות ההסכם", קבעה השופטת.
מסקנתה הייתה שהאב אף כשל בהוכחת שינוי נסיבות מהותי המצדיק הקטנת מזונות. אשר למצבו הכלכלי, הודגש שהאיש נמנע מלהציג את הכנסותיו בעת עריכת הסכם הגירושים לשם השוואה לאלה הנוכחיות. השופטת הבהירה שאין די בטענה סתמית כי קיימת ירידה בהכנסות, מקום בו לא הוצגו ההכנסות בעת עריכת ההסכם.
ברוח זו קבעה השופטת שהאב לא הציג ולו ראיה אחת בעניין היקלעותו לחובות בשל סגירת עסקו בתקופת הקורונה. אשר לנישואיו מחדש, כתבה ש"ההלכה ברורה ומוכרת – וידוע כי הולדת ילד נוסף אינו מהווה כשלעצמו שינוי נסיבות מהותי, ואין לצאת מתוך נקודת הנחה שכל שינוי בהרכב המשפחתי משליך על סכום המזונות".
בנסיבות אלה הורתה השופטת על דחיית התביעה והותרת המזונות על כנם, תוך חיוב האב ב-15 אלף שקל הוצאות לטובת גרושתו.
- ב"כ התובע: עו"ד אילן קמחי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שרון קולסקי
לפסק הדין המלא בתיק תלה"מ 71378-03-24
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
