5 שנים אחרי הפרידה, הגבר דרש שזוגתו לשעבר תשתתף בתשלום מחצית חובותיו ותחזיר דמי שכירות ששילם עבורה אחרי שיצא מהבית. הוא נדחה וישלם לה 25,000 שקל הוצאות
בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעת גבר לחיוב זוגתו לשעבר ואם בתו ב-241,566 שקל. לטענתו השניים חיו כידועים בציבור, ומשכך עליה לשאת עימו בהחזר הלוואות שלקחו יחד ושטרם נפרעו במלואן. דרישתו הנוספת הייתה להשבת דמי שכירות ששילם עבורה לאחר הפרידה. על רקע שיהוי רב בהגשת התביעה, קבע השופט תומר שלם שהיא חסרת בסיס.
התובע והנתבעת חיו יחד תחת קורת גג אחת למשך כ-6 שנים, ללא נישואים. הם הביאו לעולם ילדה משותפת, כיום בת 11 וחצי. בתקופת החיים המשותפים פתח הגבר עסק למכירת מוצרי חשמל, והאישה עבדה בו כשכירה. באוקטובר 2018 הם נפרדו עם עזיבת האיש את הבית.
בתביעה שהגיש לבית המשפט רק בחלוף 5 שנים, בנובמבר 2023, הוא סיפר שבמהלך הקשר הזוגי צברו הצדדים חובות משותפים בסך 471,832 שקל, ומכאן שעל זוגתו לשעבר להשיב לו את מחציתם. דרישה נוספת הייתה שתחזיר לו כסף ששילם עבורה על שני חודשי שכירות אחרי פרידתם, בסך 13,000 שקל, וכ-20,000 שקל נוספים עבור ריהוט משותף ששמרה לעצמה. בסך הכול הועמדה התביעה על כרבע מיליון שקל.
מנגד טענה האישה שמדובר בחובות עסקיים של בן-זוגה לשעבר, שהיא לא צריכה להשתתף בהחזרתם. בעניין דמי השכירות הודתה אמנם הנתבעת בקבלתם, אלא שלגרסתה מדובר היה ב"מחווה אנושית" מצד התובע, אחרי שלטענתה בגד בה.
נקודה נוספת עליה הצביעה האקסית כנימוק לדחיית התביעה נגעה לשיהוי הניכר בהגשתה - חמש שנים לאחר הפרידה. לדבריה מטרת ההליך המשפטי היא להתעלל בה ולמוטט את רוחה.
הלוואה? קיבל כסף מאימא
השופט שלם הכיר בצדדים כידועים בציבור, תוך שהדגיש כי לצד השיתוף בזכויות - מתקיים בהקשר הזה גם שיתוף בחובות. עם זאת, ברמת התוצאה מסקנתו הייתה שהנתבעת פטורה מתשלום כלשהו לבן-זוגה לשעבר.
כך, בנושא החובות הנטענים הבהיר השופט שבפועל אין הוכחה כי מדובר בהלוואות שנלקחו לצורך מימון המחיה המשותפת. יתרה מכך, בנוגע לחלק הארי של החובות - "הלוואה" בסך 300,000 שקל מאם התובע - מצא השופט ש"אין מדובר בהלוואה - בוודאי לא הלוואה שנועדה לכיסוי חובות משותפים".
בהקשר לכך חידד השופט שגם אם הייתה מתקבלת עמדת התובע לפיה מדובר בהלוואה, הרי שעילת התביעה שייכת לאימו ולא לו, ומכל מקום טענתו לחיוב פרודתו בהשבה הייתה קורסת, למול העברת הכספים לחשבונו העסקי.
גם דרישת הגבר להשבת דמי השכירות נדחתה, לאחר שהשופט מצא כי בפועל הוא ויתר עליהם, נוכח השיהוי הניכר בהגשת התביעה. יתרה מכך, ציין השופט, בהליך קודם שניהלו הצדדים ביקש האיש להתחשב בו בעת פסיקת מזונות בתם, נוכח תשלום השכירות החד-צדדי על ידו (כמו גם תשלומים נוספים בהם נשא בלעדית, כגון ניתוח החזה של האישה), ומכאן שהוא מנוע לטעון היום להשבת הכסף.
בסופו של יום הורה השופט על דחיית התביעה על כל חלקיה, תוך חיוב התובע ב-25,000 שקל הוצאות לטובת זוגתו לשעבר.
- ב"כ התובע: עו"ד משה בן שימול
- ב"כ הנתבעת: עו"ד טובה אייזנשטיין
לפסק הדין המלא בתיק תלה"מ 18668-11-23
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.